הצו לאיסור הלבנת הון

הסברים על איסור הלבנת הון וטפסים רלוונטיים בסחר חוץ

אודות הצו לאיסור הלבנת הון

בשנת 2000 חוקקה הכנסת את החוק לאיסור הלבנת הון, זאת כחלק מהמלחמה בהלבנת הון ומניעת פעולות, שמקורן בפעילות עבריינית.

במהלך שנת 2001 פרסם בנק ישראל את הצו לאיסור הלבנת הון, הצו נכנס לתוקף בשנת 2002. ועדכן מעת לעת.

בנוסף, מתפרסמות ברשומות תקנות ועדכונים בנושאים שונים הנכללים בצו, כל זאת לרבות הוראת ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור (הוראות ניהול בנקאי תקין מס' 411) מיום 6.3.17.

הבנק נערך לשינויים הנדרשים לפי חוק.

מהי "הלבנת הון"?

עשית פעולה במישרין או בעקיפין ברכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, כלומר פעולה ברכוש אסור, סחר בסמים, שוחד, פעילות טרור, עבירות מס חמורות ועוד. לאחר מכן העברת הרכוש/הכסף למסגרת הפיננסית החוקית במטרה להסוות ולטשטש את מקור הכסף לרבות ערבובו ברכוש אחר.

הלבנת הון וסחר חוץ

בהתאם לסעיפים 8(א) (6) (7) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א – 2001 (להלן: "הצו"), נדרש הבנק לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (להלן: הרשות המוסמכת) על כל פעולה של הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי בחו"ל ופעולה של תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי בחו"ל בסכום שווה ערך ל- 1 מיליון ₪ לפחות, וכן על פעולה של העברה מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל באמצעות חשבון בסכום שווה ערך של 1 מיליון ₪ לפחות. פעולות כאמור מול מוסד פיננסי במדינה או טריטוריה, המוגדרת על פי הצו כמדינה בסיכון גבוה, תדווח לרשות המוסמכת בסכום שווה ערך ל- 5,000 ₪ לפחות.

על פי סעיף 10(2) לצו, הבנק יהיה פטור מדיווח על פעולה של העברה מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל אם נעשתה בגין יבוא טובין לישראל ויצואם, למעט פעולות מול מדינה או טריטוריה בסיכון גבוה, ובלבד שנמסר לבנק תיעוד לגבי מהות העסקה זהות הצד האחר לעסקה וסכומה (שטר מטען וחשבונית) או הצהרה בחתימת מקור של בעל/י החשבון לגבי מהות העסקה וסכומה וזהות הצד האחר שלהן.

על הבנק מוטלת החובה לדווח לרשות המוסמכת אם לא התקבל התיעוד או ההצהרה, כפי הנדרש עד למועד זיכוי החשבון או ההעברה הכספית.

תשלומים ותקבולים בגין עסקת טרנזיט/ סחורות במעבר

בתשלומים ותקבולים בגין עסקת טרנזיט/ סחורות במעבר אין משמעות למסמכי התיעוד או להצהרות לסוגיהן והרשות מתייחסת אליהם כאל כל תשלום/ תקבול במטבע חוץ שאינו פוטר את הבנק מדיווח רגיל.