איך יוצאים מהמינוס?

על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות, כמחצית מהמשפחות בישראל נמצאות במינוס כרוני. מינוס כרוני בחשבון הבנק נוצר כאשר ההוצאות שלנו גדולות מההכנסות באופן קבוע. משפחות רבות לא מבינות "לאן הולך הכסף" וחיות בתחושה שהן לא מוציאות כל כך הרבה.

למשפחה ישראלית ממוצעת יש בין 30 ל-50 סעיפי הוצאה כל חודש – מזון ומכולת, ביגוד והנעלה, חשמל, מים, ארנונה, תקשורת ועוד ועוד. אנחנו לא מתכננים, נוטים "לזרום" עם ההוצאות וחושבים שיש מין קסם כזה שיסדר את הדברים כך שסך ההוצאות יהיה קטן מסך ההכנסות. אנחנו עובדים שעות ארוכות כל חודש על מנת לייצר את ההכנסה, אבל לא מקדישים אפילו שעה אחת לתכנון ההוצאות.

טיפים נוספים להתנהלות נכונה

כדי לצאת מהמינוס אנחנו צריכים קודם כול לאזן בין ההכנסות להוצאות. אחרת, כול פתרון אחר שננקוט בו – שבירת תוכנית חיסכון או לקיחת הלוואה, לא באמת יפתרו את שורש הבעייה שגרמה למינוס. שתי מילות המפתח כאן הן תכנון ותקציב. 

רובנו בכלל לא יודעים מה זה תקציב ובוודאי שלא מתכננים. תקציב הוא בעצם כלי ניהולי שמאפשר לנו להגדיר מראש כמה כסף אנחנו מתכננים להוציא בכל סעיף וסעיף. באתר הבנק תמצאו את טבלת התקציב. היעזרו בה כדי להבין לעומק מה ההוצאות שלכם.

1. אז מה היה לנו? קודם כל כדאי לבדוק איך אתם מתנהלים היום. כדי להבין זאת, יש לבדוק את פעילותכם 3 חודשים אחורה. קחו את דפי החשבון של הבנק, את התדפיסים של כרטיסי האשראי ואת הספחים של השיקים, וסכמו כמה הוצאתם בכל סעיף וסעיף. אחרי שתהיה לכם תמונה של שלושה חודשים, חשבו כמה אתם מוציאים בממוצע על כל נושא. הבדיקה אמנם מתבצעת רק על שלושה חודשים אחורה, אבל חשוב שהראייה תהיה שנתית. אם יש הוצאות שהן שנתיות – כמו למשל טסט של האוטו,חלקו ל-12. הוצאות דו חודשיות כמו חשמל או ארנונה חלקו ב-2, וכך הלאה. נבדקו גם את ההכנסות נטו בממוצע לחודש. ואז בדקו גם אם הפער החודשי הוא חיובי או שלילי. אם הוא שלילי אז כמובן שחייבים לפתור את זה בצורה יסודית.

2. עכשיו יש להגדיר תקציב חדש. הגדירו כמה כסף יש להקצות לכל נושא ונושא עפ"י סדרי העדיפויות שלכם. חשוב גם להוסיף הקצאה תקציבית לבלת"מ (הוצאות בלתי מתוכננות מראש). כלל האצבע לבלת"מ הוא בין 5% ל-10% מההכנסה נטו. ככל שההכנסה גבוהה יותר או מספר הנפשות גדול יותר, ההוצאה מתקרבת יותר ל-10%. עד כאן סיימנו את מלאכת התכנון.

3. ניהול ובקרה שוטפים. עכשיו חשוב לנהל ולבקר את עצמכם באופן שוטף. בצעו מעקב כמה הוצאתם בפועל בכל סעיף וסעיף. מומלץ לבצע מעקב שבועי על מנת שניתן יהיה לוודא שאתם מתנהלים לפי התכנון במהלך החודש. לצורך כך יש לשמור בקופסא את כל הקבלות והחשבונות שקיבלתם, ולבדוק את מצב חשבון הבנק והחיובים בכרטיסי האשראי באתר האינטרנט.

ומה עם שינויים שמתרחשים במהלך החיים?

במהלך החיים מתרחשים מגוון שינויים כלכליים הנובעים למשל חתונה, לידת תינוק או פרישה מעבודה.

• זוג שמתחתן צריך לקבל כמה החלטות חשובות: לעבור לניהול חשבון משותף? לקנות דירה ולקחת משכנתא או אולי לגור כמה שנים בשכירות ולחסוך כסף.
• בשעה טובה נולד תינוק: ההוצאה החודשית יכולה לגדול בכשלושת אלפים ₪, ומצד שני ההכנסה עשויה להיות קטנה יותר. האם אנחנו ערוכים לכך?
• לקראת פרישה מעבודה: במקרים רבים ההכנסות קטנות אבל ההוצאות לאו דווקא.

חשוב בכל אירוע חיים שכזה, לעצור לרגע ולבדוק איך ייראה תסריט החיים הכלכלי שלכם לאחר השינוי ומה יש לשנות בתקציב בגלל זה.

אז נניח שהצלחתם לאזן את התקציב, אבל המינוס בבנק עדיין קיים?

כמובן שהפתרון יכול להשתנות ממשפחה למשפחה, ותלוי גם מה גובה המינוס. מומלץ לבדוק כמה כיווני פעולה אפשריים: לפעמים אין מנוס ממימוש נכסים (חסכונות), אפשר גם לבדוק התייעלות בחובות (למשל מיחזור משכנתא) ויש מקרים שבהם אפשר לדבר גם על הגדלת הכנסה. בפעמים רבות נשלב בין כל האלטרנטיבות הללו.

לסיכום, כאשר יש מינוס כרוני בחשבון הבנק, דחיית הפתרון תגרום למצב חמור שבעתיים. כדאי לשנס מותניים, למצוא דרך לאזן בין ההכנסות וההוצאות, ולהקדיש שעה-שעתיים בחודש לניהול ומעקב.

המיתוס שמאחורי המינוס

מהי ההוצאה הכי גבוהה?

עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ההוצאה על דיור – משכנתא או שכ"ד, היא ההוצאה הגבוהה ביותר– כרבע מסך הוצאות משק בית ממוצע בישראל.
לאחר מכן ההוצאה על מזון ומכולת ועל תחבורה – כל אחת כ-16% מסך ההוצאות.

האם כדאי לוותר על כרטיסי אשראי ולעבור להתנהל במזומן? 

בעידן המודרני לכרטיסי האשראי יש יתרונות רבים, מבחינת נוחות השימוש ותיעוד העסקאות, וכדאי ללמוד כיצד להשתמש בהם בתבונה וכיצד לעמוד בפיתויים. בסופו של דבר זו קודם כל שאלה של תכנון. אם אנחנו מקפידים ומשתדלים להוציא לפי מה שהחלטנו מראש, כלומר לפי התקציב - לא ממש משנה אם זה מזומן או כרטיס אשראי.