מצטערים אין מונח באות זו
- דיסקונט
- פרטיים
- פקדונות והשקעות
- שוק ההון
- מילון מונחי שוק ההון
מצטערים אין מונח באות זו
אזהרת רווח היא הודעה של חברה למשקיעים שהחברה עלולה שלא לעמוד בתחזיות הרווח המוקדמות שהציגה בסמוך לפרסום הדוחות הכספיים.
כשחברה מפרסמת אזהרת רווח בדרך כלל מניותיה מתחילות לרדת עוד לפני ההודעה.
ברוב המקרים מניות החברות צונחות צניחה חדה לאחר ההודעה ואף עשויות להשיל כ-20% משוויין ביום מסחר אחד המלווה במחזור ער עקב כניסת ספקולנטים להשקעה במניה.
פרק הזמן להתאוששות המניה לאחר פרסום אזהרת הרווח עשוי להיות כמה ימים עד שבועות רבים.
בחלק מהמקרים פרסום אזהרת רווח מקשה על המניה להתאושש גם בטווח הארוך.
איגרת חוב היא שטר התחייבות של לווה לתקופת זמן קצובה, המשלם למחזיק בה ריבית וקרן במועדים קבועים.
התשלום נעשה על פי תנאי האיגרת עד למועד הפדיון שבו מוחזרת יתרת ההלוואה. הריבית המשולמת למחזיק האיגרת מכונה תלוש או קופון. מחזיק האיגרת מלווה
כסף לחברה או לממשלה, ובתמורה מקבל איגרת חוב שבה נקוב מועד הפירעון, גובה הריבית, סוג הריבית וסוג ההצמדה.
בעלי החוב (רוכשי איגרות החוב) נמצאים בעדיפות על פני בעלי המניות בעת פירוק חברה.
איגרות חוב ממשלתיות הן איגרות חוב שמנפיק משרד האוצר והן משמשות את הממשלה למימון גירעונותיה התקציביים. אלה איגרות חוב מסוג סטרייט, כלומר אינן ניתנות להמרה למניות. באיגרות החוב הממשלתיות התשואה לפדיון הנדרשת נמוכה יחסית (ריבית חסרת סיכון) לעומת התשואה הנדרשת באיגרות חוב קונצרניות שמנפיקות חברות.
זאת כיוון שרמת הסיכון בהן נמוכה, והחשש שלפיו המדינה לא תפרע את התחייבויותיה כלפי המלווים הוא קטן.
התשואה הנדרשת על אג“חים שמנפיקות חברות גבוהה יותר, משום שרמת הסיכון לאי-פירעונן גבוהה יותר.
איגרות חוב המונפקות על-ידי חברות נקראות איגרות חוב קונצרניות. לעתים כאשר חברה צריכה לגייס כספים כדי לממן השקעה או הוצאה מסוימת, היא פונה לשוק ההון לצורך הגיוס. לעתים מכירת איגרות חוב עדיפה לחברה מלקיחת הלוואה בבנק.
איגרות החוב שהחברות מנפיקות נושאות תשואה גבוהה יותר מאיגרות חוב ממשלתיות, משום שהסיכון הגלום בהן גדול יותר. הנפקת איגרות חוב משמשת לגיוון מקורות המימון של החברה.
יש שני סוגים של אג“ח קונצרני: אג“ח סטרייט שאינה ניתנת להמרה למניותף ואג“ח להמרה שאפשר להמיר למניות על פי יחס מסוים שנקבע בעת ההנפקה.
איגרת חוב בלי ריבית אינה נושאת ריבית נומינלית לאורך כל חייה. התשואה מתקבלת בהנפקת האיגרת בניכיון (דיסאג‘יו), כלומר במחיר הנמוך מהמחיר שיתקבל במועד הפדיון. דוגמאות לאג“ח מסוג זה: מק“ם וניירות ערך מסחריים.
איגרת חוב בניכיון מונפקת מתחת לערכה הנקוב. התשואה מתקבלת על ידי הפער בין המחיר בעת ההנפקה לבין המחיר שיקבל המשקיע בעת הפדיון. דוגמאות לאג“ח מסוג זה: מק“מ וניירות ערך מסחריים .
איגרת חוב בפארי מונפקת בשער הנקוב או המתואם.
באיגרת חוב בריבית משתנה הריבית אינה קבועה מראש לכל תקופת האיגרת אלא נקבעת על פי תנאים מסוימים
איגרת חוב להמרה למניות היא איגרת חוב בעלת שני מסלולים: היא משמשת איגרת חוב רגילה הנושאת ריבית ולעתים גם הצמדה, ונוסף על כך יש בה אופציה להמרה למניה או לכתב אופציה בתנאים שנקבעו מראש ולתקופת זמן מוגדרת. אופציית ההמרה היא למספר קבוע של מניות החברה.
יחס ההמרה מוגדר כמספר המניות שהמשקיע מקבל תמורת איגרת חוב אחת בזמן ההמרה.
מחיר ההמרה הוא הוויתור בערך הנקוב של האיגרת נגד כל מניה המתקבלת בהמרה.
איגרת חוב לטווח ארוך מועד פדיונה יותר מחמש שנים.
איגרת חוב לטווח בינוני מועד פדיונה שנתיים עד חמש שנים.
איגרת חוב לטווח קצר מועד פדיונה עד שנתיים.
לאיגרת חוב צמותה אין תאריך פדיון והיא נושאת ריבית בלי הגבלת זמן.
איגרת חוב קריאה מאפשרת למנפיק לקרוא לה לפני מועד הפדיון, כלומר לבצע פדיון מוקדם. לאיגרות חוב מהסוג הזה כמה מאפיינים: הזכות לפדיון מוקדם ניתנת למימוש בחלוף פרק זמן מסוים, למשל לאחר שנה וחצי. הזכות לפדיון מוקדם ניתנת למימוש במועדים מוגדרים מראש בחיי האיגרת.
בדרך כלל שיעור הקופון גבוה משיעורו באיגרת חוב רגילה.
אנליסט הוא מומחה פיננסי בעל כישורים להערכת שווי של חברות.
האנליסט נותן המלצות השקעה במניות של חברות הנסחרות בבורסה ומחירי יעד לחברות שהוא מסקר.
ההמלצות הבולטות הן ``קניה`` (buy), ``מכירה`` (sell) או ``החזק`` (hold).
יש שני עולמות של השקעה: האחד הוא עולם ניהול ההשקעות הידוע בשם ``הצד הקונה`` (buy side), והאחר
הוא עולם הברוקרז`, מסחר ובנקאות השקעות, הידוע בשם ``הצד המוכר`` (sell side).
האנליסט מסקר בדרך כלל תחום התמחות מסוים, למשל התמחות בחברות נדל``ן.
יש המתמחים בחברות תקשורת, יש המתמחים בחברות החזקה, יש המתמחים ברשתות שיווק, יש המתמחים בבנקים ובחברות ביטוח, ועוד.
האנליסט מציע את שירותיו למנהלי תיקי השקעות מוסדיים השייכים ל``צד הקונה``.
המחקר האנליטי בוול סטריט הוא ברובו מוכוון עסקאות, והמטרה אינה מחקר אקדמי ברמה גבוהה אלא רעיונות מסחר שיובילו לעסקאות וכתוצאה מכך לעמלות. לכן כאשר אנו קוראים עבודות מחקר (עבודות של אנליסטים, כלומר המלצות והערכות שווי), רצוי לזהות מי הם האנליסטים וגופי ההשקעה הפועלים בצד הקונה ומי הם אלה הפועלים בצד המוכר.
כשקוראים עבודות מחקר של הגופים המזוהים בצד המוכר, יש לזכור שלעתים יש להם עניין במתן המלצה חיובית לחברה שהם מסקרים, בעיקר כשהם מובילים את הנפקת המניות של אותה חברה. לעומת זאת אנליסטים מהצד הקונה מקבלים משכורת שאינה נגזרת מהצלחת החברה המסוקרת בשוק ההון או מהנפקתה, ולכן המלצותיהם נקיות מאינטרסים.
אפקט ינואר הוא אגדה שלפיה שוק המניות מניב תשואה חודשית גבוהה יותר בחודש ינואר בהשוואה לאחד עשר חודשי השנה האחרים. האגדה מבוססת על סטטיסטיקה רבת שנים שבהן אפקט ינואר אמנם התרחש, אולם היו גם תקופות שבהן אפקט ינואר לא התרחש.
מבדיקת הנתונים בבורסה האמריקנית עולה כי בשנים 2006-1990 (17 שנים) נרשמו 11 פעמים עליות שערים.
הסיבות לכך:
חוזרים מהחגים הנוצריים של סוף השנה וחגיגות השנה החדשה ומשדרים אופטימיות וחדוות קניות מצד המשקיעים
אַרבִּיטרָז' הוא ניצולו למטרת רווח של פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר. פעולת ארביטרז‘ פשוטה מורכבת מרכישת הנכס בשוק שבו מחירו זול יותר ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר. כאשר מדברים על ארביטרז' בישראל מתייחסים בדרך כלל למניות הדואליות הנסחרות הן בבורסה בתל אביב הן בבורסה בארצות הברית ומכונות מניות הארביטרז'.
מחיר המניות של חברה צריך להיות שווה בשני השווקים, ולכן עליית שערה של המניה בתל אביב, למשל, תגרום לעליית שערה בארה"ב ולהפך.
גבול תנודה הוא הגבלה המוטלת על שינויים יומיים בשער נייר ערך מעלה או מטה ביום מסוים
גילוי נאות הוא תהליך שמטרתו לשפוך אור על מצבה של החברה טרם ביצוע עסקה הקשורה בה.
התהליך כולל בחינת דוחות וחוזים רלוונטיים ומתבצע על ידי משקיע, בנק השקעות או גורם אחר המעוניין להשקיע בחברה.
חובת החברה למסור את כל המידע הרלוונטי שבידה, כל מידע שיכול להשפיע על החלטות קנייה או מכירה של
מניות החברה או איגרות חוב שהנפיקה. עיקרון זה חל גם בעת הנפקה וגם כאשר נייר הערך נסחר בבורסה.
גילון היא איגרת חוב ממשלתית לא צמודה (שקלית) הנושאת ריבית משתנה. זוהי איגרת חוב סחירה הניתנת לקנייה ולמכירה בכל יום מסחר בבורסה.
ההשקעה בגילון מתאימה לתקופות של העלאת ריבית, משום שתשואתו המשתנה מתחשבת בשינוי הריבית. בעת הפחתות ריבית הגילון אינו יעיל, משום שתשואתו תרד בהתאם.
גלולת רעל היא מנגנון המגן על בעלי מניות בחברה ציבורית מפני השתלטות עוינת של בעלי מניות אחרים.
את התאוריה של גלי אליוט פיתח Ralph Nelson Elliott בהשראת התיאוריה של דאו.
לפי תאוריה זו כל פעולה מלווה בתגובה. בדרכה של המגמה הראשית יש חמישה גלים, והם מלווים בשלושה גלים
מתקנים (תנועת 5-3). תנועת 5-3 משלימה מחזור. תנועות זו הופכת לשתי תת-מחלקות של גל 5-3 הבא הגבוה יותר.
בתבנית 5-3 נכס הבסיס נשאר קבוע, על אף שמשך הזמן של כל גל יכול להשתנות.
התבנית הבסיסית בנויה משמונה גלים (5 למעלה ו-3 למטה), והם מסומנים a,b,c,1,2,3,4,5 . גלים 1, 3 ו-5
נקראים גלים אימפולסיביים (דחף) וגלים 2 ו-4 נקראים גלי תיקון. גלים b ,a, c מתקנים את המגמה הראשית
שנוצרה על ידי גלים 5-1. המגמה הראשית מבוססת על גלים 5-1 ויכולה להיות למעלה או למטה.
גלים b ,a ו -c ינועו תמיד בכיוון הפוך לגלים 5-1.
גליל היא איגרת חוב ממשלתית צמודה למדד המחירים לצרכן הנושאת ריבית קבועה.
האיגרת סחירה וניתנת למכירה בכל יום מסחר בבורסה. ההשקעה בגליל מתאימה לתקופות אינפלציה, משום שהאיגרת צמודה ומספקת הגנה. היא יכולה לשמש תחליף לתכניות חיסכון בבנק.
התאוריה של דאו התמקדה בשימוש במגמות בשוק המניות כברומטר למצב העסקים הכללי.
ההנחות: מחירי המניות משקפים את כל מה שידוע על המניה.
כאשר מגיע מידע חדש, הוא מחלחל לשוק והמחיר מתאים את עצמו. בשוק יש שלוש מגמות:
המגמה הראשית, המגמה המשנית והמגמה המינורית.
המגמה הראשית יכולה להיות שוֹרית (שוק עולה) או דובית (שוק יורד).
המגמה הראשית בדרך כלל משקפת תקופה של יותר משנה ויכולה להימשך שנים אחדות.
המגמה המשנית היא מגמה מתקנת למגמה הראשית. מגמה זו נמשכת בדרך כלל שלושה חודשים.
המגמה המינורית - תנודה של הזמן הקצר - נמשכת מיום אחד עד שלושה שבועות.
המגמה המשנית כוללת כמה מגמות מינוריות.
התאוריה של דאו טוענת כי מאחר שמחירי מניות בזמן הקצר יכולים לעבור מניפולציות
(אבל מגמה ראשית ומגמה משנית לא יכולות), אזי מגמה מינורית היא חסרת חשיבות ועלולה להיות מטעה.
למגמה הראשית יש שלושה שלבים, ואלה מאפייניהם:
השלב הראשון - קניות אגרסיביות של משקיעים בעלי ראייה לטווח ארוך.
השלב השני - גידול ברווחיות החברה ושיפור בתנאים הכלכליים. השלב השלישי - רווחיות שיא של החברה ותנאים כלכליים בשיא. הציבור הרחב מרגיש נוח להיכנס ולהשקיע במניות ובטוח כי מחירי המניות ירקיעו שחקים. המחזורים הולכים וגדלים, הציבור הרחב קונה עוד מניות, ואילו אותם משקיעים מעטים שקנו בשלב הראשון מתחילים למכור.
דגל הוא צורת תרשים בניתוח טכני המזכירה צורת דגל.
דוב הוא כינוי למי שמאמין שהשוק ירד בצורה חדה.
דוח כספי משמש להצגת ביצועיה ומצבה הכלכלי של חברה עסקית בתקופה מסוימת.
ניתוח הדוח הכספי משמש כלי לכל אלה:
ביצוע השקעה במניות הרגילות או המועדפות של החברה.
מתן אשראי לתקופה קצרה, לדוגמה: הלוואת בנק המשמשת למימון חשבונות או מְלאים.
או לתקופה ארוכה, לדוגמה: הלוואת בנק או הנפקת אג``ח לציבור המשמשת למימון רכישת נכסים, מפעל או ציוד.
הערכת הביצועים התפעוליים והיציבות הפיננסית של ספק, לקוח או מתחרה.
הערכת חברה אחרת הנשקלת כמועמדת לרכישה.
גיבוש דעה לגבי נזקים שנגרמו בשל תביעה.
גיבוש דעה על מצבו הפיננסי של לקוח.
הערכה: באיזו מידה חברות מסוימות בתעשייה עשויות לייצר רווחים בלתי הגיוניים (מונופול), ועד כמה עשויה להידרש פעילות של המחוקק הממשלתי.
ניתוח דוחות כספיים כרוך בשימוש ביחסים בין פריטי מפתח פיננסיים ובין כלי ניתוח נוספים כדי להגיע להבנת הרווחיות (ביצועים תפעוליים) ולהבנת הסיכון (יציבות פיננסית) בחברה.
דוח המספק מידע על תקבולי המזומנים ותשלומי המזומנים בתקופה מסוימת.
הדוח כולל הבחנה בשלושה סוגי פעילות: תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, תזרים מזומנים מפעילות השקעה, תזרים מזומנים מפעילות מימון. חברות רווחיות, במיוחד חברות הגדלות במהירות, לעתים מוצאות את עצמן לחוצות במזומנים וחסרות יכולת לשלם לספקים, לעובדים ולנושים אחרים. הדבר קורה בשל שתי סיבות עיקריות:
התזמון של קבלת הכסף מהלקוחות לא בהכרח חופף עם ההכרה בהכנסות, והתזמון של הוצאות המזומנים לספקים,
עובדים ונושים אחרים לא בהכרח חופף עם ההכרה בהוצאות בשיטת החשבונאות המצטברת.
במקרה הרגיל הוצאת המזומנים קודמת להכרה בהוצאות, וקבלת המזומנים מתרחשת לאחר מועד ההכרה בהכנסות.
כלומר, לחברה עשוי להיות רווח נקי חיובי לתקופה, אך תזרים המזומנים החוצה בפעילותה עולה על תזרים המזומנים פנימה.
החברה עשויה לסלק חובות קיימים או לרכוש מפעל חדש וציוד בזמן שיש מחסור במזומנים. במקרים רבים חברה רווחית המוצאת את עצמה במחסור זמני של מזומנים יכולה להשיג מימון ממלווה לזמן קצר או ארוך או מימון מהבעלים.
החברה צריכה לשלם ריבית עבור המימון שלוותה מנושיה. בעלים עשויים לדרוש שהחברה תשלם דיווידנדים תקופתיים כתמריץ להשקעה בחברה. בסופו של דבר החברה חייבת לייצר מזומנים באופן פנימי מפעילותה, אם ברצונה לשרוד.
תזרימי מזומנים הם הקו המחבר בין פעילויות השקעה, מימון ותפעול.
תזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הרווח הנקי של החברה בתוספת ההתאמות הדרושות כדי להציג את המזומנים מפעילות שוטפת. מכירת סחורות ואספקת שירותים הן הדרכים החשובות ביותר לייצר מזומנים עבור חברה יציבה מבחינה פיננסית.
כאשר מבצעים הערכה על פני שנים - תזרים המזומנים מפעילות שוטפת מלמד על המידה שבה פעילויות אלו ייצרו מזומנים יותר משצרכו. החברה יכולה להשתמש בעודפי המזומנים כדי לשלם דיווידנדים, לרכוש בניינים וציוד, להחזיר חובות ארוכי טווח ולתמוך בפעילויות השקעה ומימון אחרות.
תזרים מזומנים מפעילות השקעה נובע בעיקר מנכסים דוגמת רכוש קבוע והשקעות לטווח ארוך.
בדרך כלל רכישה של נכסים לא שוטפים - בעיקר מקרקעין, מפעל וציוד - מייצגת שימוש מתמשך של מזומנים.
חברות שרוצות לגדול חייבות להחליף נכסים אלה לפני שיתבלו וכן לרכוש נכסים לא שוטפים נוספים. חברות משיגות חלק מהמזומנים הנדרשים לרכישת רכוש לא שוטף ממכירות של נכסים לא שוטפים קיימים.
עם זאת כניסת מזומנים מעין זו רק לעתים רחוקות מספיקה לכיסוי עלות הרכישות החדשות.
תזרים מזומנים מפעילות מימון נובע בעיקר מהנפקת הון, תשלום דיווידנד, הנפקת איגרות חוב, פדיון איגרות חוב, קבלת הלוואות לזמן ארוך ופירעונן.
שינוי במזומנים ושווי מזומנים לסוף שנה - סכום של תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת, מפעילות השקעה ומפעילות מימון.
יתרת מזומנים ושווי מזומנים לסוף שנה היא יתרת מזומנים ושווי מזומנים בתחילת השנה בתוספת השינוי במזומנים ושווי מזומנים במהלך השנה.
דוח חשבונאי ופיננסי המסכם את ההכנסות, ההוצאות והרווחים של ישות עסקית בתקופת זמן מוגדרת,
בדרך כלל שנה, וממיין על פי הכנסות והוצאות.
הגדרות לסעיפי דוח רווח והפסד
הכנסות ממכירות - סיכום עסקאות המכירה של החברה.
עלות המכירות - סיכום הוצאות הייצור בגין המכירות.
רווח גולמי - ההפרש בין עלות המכירות וההכנסות ממכירות.
הוצאות מכירה ושיווק - סיכום ההוצאות הקשורות למכירה, לשיווק ולפרסום.
הוצאות הנהלה וכלליות - סיכום ההוצאות הקשורות להוצאות הנהלת החברה, למשל שכר.
רווח מפעולות רגילות -הרווח התפעולי בניכוי הוצאות מכירה ושיווק והוצאות הנהלה וכלליות.
הכנסות (או הוצאות) מימון - סיכום הכנסות (או הוצאות) מריבית ומרווח
(או הפסד) מניירות ערך סחירים הכנסות (או הוצאות) אחרות - סיכום הכנסות (או הוצאות) שלא מפעילותה השוטפת של החברה.
רווח לפני מסים על ההכנסה - הרווח מפעולות רגילות בניכוי הוצאות מימון או בתוספת הכנסות מימון, ובניכוי הוצאות אחרות או בתוספת הכנסות אחרות.
חלק החברה בהפסדי חברה מוחזקת - החלק היחסי של החברה בהפסדי החברה המוחזקת.
רווח נקי לתקופה - השורה התחתונה, רווח על ההכנסה לפני מסים בניכוי מסים על ההכנסה ובניכוי חלק החברה בהפסדי חברה מוחזקת.
פקודות שנדחו הן פקודות שאינן עונות על דרישות המסחר בבורסה, כגון פקודות שהוגשו לשלב מסחר לא מתאים או פקודה שהוגשה במועד לא מתאים.
חברה הנסחרת בבורסה מחויבת להגיש דיווח מידי לרשות לניירות ערך בעקבות אירוע מהותי שחל בחברה.
דיווידנד הוא סכום המזומן שחברה מחלקת לבעלי המניות שלה. בעלי המניות השקיעו בחברה באמצעות קניית המניות שלה, ודיווידנד הוא התגמול הישיר של החברה לבעלי המניות תמורת השקעתם.
שלא כתשלומי ריבית וקרן לבעלי החוב תשלום דיווידנד אינה זכות חוזית של בעלי המניות.
אין דרישה שהחברה תשלם לבעלי המניות שלה סכומי דיווידנד כלשהם בזמנים מסוימים.
עם זאת, כיוון שלאחר שהחברה עומדת בכל התביעות (כגון עלויות תפעול, מסים, ריבית) בעלי המניות הם בעלי התביעה
השיוריים כלפי תזרימי המזומנים של החברה, תזרימי המזומנים הללו שייכים במובן מסוים לבעלי המניות.
מנהלי החברה צריכים להחליט כמה מן המזומן שנותר יש לשלם כדיווידנד לבעלי המניות. המזומן שלא חולק
מושקע בחזרה בחברה בשמם של בעלי המניות.
מניות הטבה - מניות הטבה הן מניות השוות למניות הקיימות בחברה.
מניות אלו מונפקות מתוך רווחי החברה ומחולקות כהטבה לבעלי המניות הקיימים ביחס קבוע לשיעור השקעתם בחברה.
עקב חלוקת מניות ההטבה יגדל מספר המניות שבידי בעלי המניות הקיימים, ואולם חלקם היחסי בהון החברה לא ישתנה.
חלוקת מניות הטבה אינה מעלה או מורידה את שווי השקעתו של בעל המניות, כיוון שטרם המסחר ביום האקס מחיר המניות יורד בשווי ההטבה. לאחר חלוקת מניות הטבה לא חל שינוי בשיעור אחזקת בעלי המניות, לא חל שינוי בהון העצמי של החברה, אולם הון המניות עולה.
דיווידנד ביניים הוא כל תשלום שחברה משלמת לבעלי מניותיה על חשבון רווחיה השוטפים או הנצברים
בתוך שנת הכספים שלה ובטרם ידועות התוצאות העסקיות הסופיות שלה.
דיווידנד במזומן הוא רווח המחולק לבעלי המניות. הדיווידנד הוא שיעור מסוים מתוך הערך הנקוב שבידי בעל
המניות בלי קשר לסוג המניה. הוא משולם באגורות למניה והוא חייב במס הכנסה במקור בשיעור של 20%
למשקיע פרטי ופטור ממס לחברה. טרם המסחר, ביום האקס, יתוקן שער הבסיס של המניה כלפי מטה בהתאם
לשיעור הדיווידנד ברוטו שיחולק. לאחר חלוקת דיווידנד לא יחול שינוי בשיעור האחזקה של בעלי המניות,
גם לא בסך הנכסים של המשקיע. אולם ההרכב השתנה: שווי המניה יורד ושווי המזומן עולה.
דיווידנד בעין משולם על ידי חלוקת ניירות ערך בין בעלי המניות.
דילול מתרחש כאשר חלקם של בעלי המניות הקיימים קטֵן בעקבות כניסת בעלי מניות חדשים לחברה.
דילול הון המניות הוא הגדלה של כמות מניות החברה בלי גידול בנכסים. פעולה זו מתרחשת במקרים של חלוקת מניות הטבה, מימוש אופציות, המרת אג``ח להמרה או הנפקת זכויות.
דילול מלא הוא רווח למניה המחושב על בסיס ההנחה כי כל זכויות ההמרה ינוצלו, ויונפקו בגינן מניות.
דילר הוא גוף או יחיד בחו``ל הסוחר בניירות ערך גם בעבור עצמו.
חברה המעוניינת לגייס חוב באמצעות איגרות חוב סטרייט או איגרות חוב להמרה יכולה לפנות לחברת דירוג אשראי בבקשה שתדרג את אגרות החוב שלה.
יש חברות דירוג בין-לאומיות -Standard & ,Moody’s ,Fitch Poor’s - וחברות דרוגישראליות - מעלות, מידרוג.
דירוג האשראי הוא פונקציה של רמת הסיכון לאי - פירעון של החוב המונפק ולרמת הביטחונות שהחברה מעמידה להנפקת אגרות החוב.
דמי נאמן הם השכר השנתי של נאמן הקרן שנקבע בהסכם המופיע בתשקיף הקרן ושיעורו כ-0.1% מסך נכסי הקרן. שכר זה מחושב ומנוכה אחת ליום משווי נכסי הקרן, כך שהשער של קרן הנאמנות המתפרסם מדי יום ביומו מגלם בתוכו את דמי הנאמנות.
דמי ניהול הם השכר שמקבל מנהל הקרן הנקבעים בהסכם המופיע בתשקיף הקרן ונעים בממוצע בין 1% ל-4% מסך נכסי הקרן בשנה. שכר זה מחושב ומנוכה מדי יום משווי נכסי הקרן, כך ששער קרן הנאמנות המתפרסם מדי יום מגלם בתוכו את דמי הניהול.
החברה שולחת הזמנה לאסיפה הכללית שלה, לכל מי שזכאי להשתתף בה.
הודעות בורסה הן ידיעות שמפרסמת הנהלת הבורסה ובהן פרטים על ניירות ערך הנסחרים בבורסה, דיווחים של החברות וכיוצא בזה.
הון זר הוא סך כל ההתחייבויות של החברה הכוללות הלוואות שנתקבלו מגופים שונים ומהלוואות מהציבור (אג``ח).
הון חוזר הוא ההפרש בין הנכסים השוטפים של החברה ובין ההתחייבויות השוטפות שלה.
ככל שההפרש גדול יותר כך יהיה קל יותר לחברה להתמודד עם משבר פיננסי בטווח הקצר.
הון המניות הוא סכום המניות מכל סוג שחברה הנפיקה על פי תקנון ההתאגדות שלה והוא מייצג את השקעת הבעלים בחברה.
הון המניות המונפק של החברה הוא ההון שהוצע למכירה לציבור המשקיעים.
הון עצמי הוא שווי נכסי החברה בניכוי שווי ההתחייבויות שלה לפי המאזן האחרון. ההון העצמי כולל את הון המניות שנפרע, העודפים, קרנות ההון של החברה והרווחים שלא חולקו.
ההון של חברה מורכב מהון עצמי ומהון זר.
ככל ששיעור ההון הזר גדול יותר מסך ההון של החברה כך היא ממונפת יותר כך גדלה רמת הסיכון בהשקעה במניות החברה.
חברה שמשתמשת בהון זר היא חברה צומחת. ברוב המקרים חברה מתקשה לצמוח באמצעות הון עצמי בלבד.
לכן שימוש בהון זר ביחס לא גבוה של כ-30% מהווה איתות חיובי עבור המשקיעים, ואילו הון זר של 70% מהווה איתות שלילי למשקיעים.
הוצאות מימון הוא סעיף המופיע בדוח רווח והפסד וכולל הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בגין הלוואות שלקחה החברה.
מחליפים איגרות חוב מהנפקה אחת באיגרות חוב מהנפקה אחרת על ידי מכירה וקנייה בה בעת בסכומים דומים.
הטבה שחברה נותנת לבעלי מניותיה בדרך של הנפקת המניות בלי תמורה.
פרשנות של תאוריית השוק היעיל גורסת כי שינוי במחירי מניות על פני זמן הוא הליכה מקרית.
מאחר שמחיר מניה משקף את כל הידוע, אזי שינוי במחירה בזמן הקצר יחול רק כתוצאה ממידע חדש. מידע חדש מגיע לשוק באופן מקרי,
ולכן שינויים במחיר המניה בהווה ובעבר אינם מוסיפים מידע בעל חשיבות בכל הנוגע לשינוי במחיר המניה בעתיד.
הלימות הון היא שיעור ההון של הבנק שעליו לרתק כנגד כל הלוואה ואשראי שהוא מעניק.
כאשר בנק נותן אשראי, עליו להקצות שיעור מסוים מההון כנגד הסיכון שנוגע לאותו אשראי.
ההקצאה אמורה להוות כרית ביטחון למצב שבו הלווה לא עומד בהחזרי ההלוואה, כלומר נקלע לקשיים עסקיים ופושט את הרגל. במקרה הזה הבנק ייאלץ להפריש את האשראי לחובות מסופקים ולרשום עליו הפסד.
הלימות ההון נועדה לשרת ולהגן למעשה על המפקידים בבנק - שלמעשה מספקים חלק מהאשראי - מפני ערעור היציבות של הבנק בעקבות סיכוני יתר.
איגרת חוב להמרה נסחרת במסלול האג“חי שלה כאשר פרמיית ההמרה המידית שלה גבוהה, כלומר בשלב זה האופציה להמרה למניות אינה כדאית וחסרת משמעות והתשואה לפדיון הנדרשת ממנה תואמת את התשואות המקובלות בשוק איגרות החוב סטרייט. אופציית ההמרה של איגרות החוב גוררת כלפי מעלה את שעריהן בתקופות של עלייה בשער מניות ההמרה שלהן.
עליית השערים שוחקת את התשואה לפדיון ומקרבת את איגרת החוב למסלול המנייתי שלה.
איגרות חוב להמרה למניות מאפשרות למחזיקי האיגרות להמירן למניות רגילות הנסחרות בבורסה.
ההמרה למניות היא אופציה כדאית. יש יחס המרה, שהוא מספר איגרות החוב שיש להמיר בעבור מניה אחת.
הנתונים המופיעים בעיתונות הם מספר איגרות החוב שיש להמיר עבור 100 מניות.
הנפקות הן האמצעי של בעלי החברות לגייס כסף מציבור המשקיעים.
כמות ההנפקות היא פועל יוצא של התנהגות הבורסה: כשהבורסה גועשת והפעילות בה ערה, מספר ההנפקות יהיה גבוה.
את סוג ההנפקות מכתיב ציבור המשקיעים.
למשל: בסוף 1999 ובתחילת 2000 הונפקו חברות היי-טק רבות והפכו מחברות הזנק (סטרט-אפ) לחברות הנסחרות
במאות מיליוני דולרים. לעומת זאת בסוף 2001 ובתחילת 2002 הונפקו איגרות חוב להמרה בעלות שיעור ריבית קבוע.
במהלך 2007 הונפקו איגרות חוב קונצרניות ואף הושקו
מדדי בורסה חדשים הכוללים איגרות חוב קונצרניות כדוגמת מדד התל בונד. את ההנפקה החדשה מבוצעים בדרך כלל חתמים – מתווכים פיננסים המסייעים לחברה המנפיקה לעמוד בקריטריונים של רשות ניירות ערך והבורסה, להגיע לפיזור הנחוץ, לרכז ולנהל את ההנפקה ולהפיץ את ניירות הערך בציבור.
להנפקת ניירות ערך לציבור יתרונות וחסרונות:
יתרונות לחברה המנפיקה
גיוס הון בהיקפים גדולים; סחירות ונזילות; ביטחונות לאשראי; שיקולי מס; שליטה; תדמית; תמריץ לעובדים (הנפקה בתנאים מועדפים ואופציות); הלוואה בתנאים מועדפים (איגרות חוב); גיוון מקורות המימון; דילול בשלבים מאוחרים (איגרות חוב להמרה). חסרונות לחברה המנפיקה
חובת הדיווח ועלותה: חברה חייבת לפרסם דוח כספי בכל רבעון ודוח שנתי בסוף כל שנה.
הכנת הדוחות והדפסתם כרוכות בעלות גבוהה.
אחריות כלפי בעלי המניות: כשחברה פרטית הופכת לחברה ציבורית בעליה חייבים לפעול בהגינות ומתוך
התחשבות בבעלי המניות - הציבור והמשקיעים המוסדיים. כל מהלך עסקי מהותי מחייב את הסכמת בעלי המניות.
חשיפה: חברה חייבת לפרסם את כל המידע הרלוונטי על פעילותה, וכך היא עלולה לפרסם מידע סודי שיכול לסייע
למתחריה כגון שמות הלקוחות הגדולים של החברה ושיעורי הרווחיות שלה.
עלות ההנפקה: עלות ההנפקה היא פועל יוצא של גודל החברה ושל היקף ההנפקה. על החברה להכין תשקיף, לשכור עורכי דין ורואי חשבון ולשאת בכל העלויות. ההיקף הכספי של הנפקה יכול להיות מיליון עד מיליוני שקלים.
חובת גילוי נאות: חברה חייבת לשמור על חוקי רשות ניירות ערך ולדווח על כל פעילות ועל כל אירוע מהותי בחברה.
קובעים תשואה (ריבית) מרבית שמעליה לא ניתן להגיש בקשות.
כל מגיש נוקב סכום בערכים נקובים ובתשואה שבה הוא מעוניין לקנות את האיגרת. המציע את התשואה הנמוכה ביותר - הצעתו תיענה ראשונה, וכך בסדר עולה עד לתשואה הגבוהה ביותר.
מחיר האיגרת ותשואתה (הריבית עליה) נקבעו מראש. המזמין בהנפקה נוקב בכמות בלבד.
אם עבר הסכום המבוקש את סך הכמות המוצעת, יוכרז על ביצוע חלקי. כל מזמין יקבל את חלקו בהתאם להקצאה שנקבעה.
הנפקה פרטית נעשית לרשימה סגורה של משקיעים ולא באמצעות פנייה לציבור.
הנפקה לציבור בפעם הראשונה של מניות רגילות של חברה חדשה או ותיקה. הנפקת המניות היא גיוס הון מהציבור,
והחברה הופכת לחברה לציבורית.
שיטות עיקריות:
הנפקה במכרז על מחיר Bond issue by rate bid
קובעים שער מזערי שמתחתיו לא ניתן להגיש הצעות, והמציע את המחיר הגבוה ביותר - הזמנתו תיענה ראשונה. אחריו בעל המחיר השני בגובהו, עד חלוקת כל סכום ההנפקה בין המציעים. שער הסגירה של המכרז יהיה השער שלפיו ישלמו כל הזוכים במכרז.
הנפקת זכויות היא הנפקה של מניות חדשות או אופציות בתנאים מועדפים לבעלי המניות של חברה.
הנפקת כתבי אופציה היא הצעה לציבור של אופציות הניתנות למימוש במניות של החברה המנפיקה מתוך רצון להוסיף
להנפקת המניות "סוכרייה" שתמשוך משקיעים ולמנוע דילול מידי.
הנפקת מדף היא שיטה המאפשרת לחברה רישום מוקדם של ניירות הערך שהיא מתכוונת להנפיק.
הנפקת מניות היא גיוס כספים באמצעות מניות - מבעלי המניות קיימים או ממשקיעים חדשים.
הסכם קרן נאמנות בין מנהל הקרן לנאמן מגדיר את שם הקרן, את מדיניות הקרן, את אופייה של הקרן (שקלית/מנייתית, חייבת/פטורה, פתוחה/סגורה וכדומה),
את זכויות הקרן ואת חובותיה (מחלקת דיווידנד, דמי נאמן, דמי ניהול וכדומה), את דרך פעילותה ואת זכויות בעלי היחידות.
הערכת שווי של חברות מאפשרת החלטות השקעה טובות גם למשקיעים הרוכשים שליטה בחברות וגם למשקיעים
הרוכשים מניות בשוק ההון.
הפסקת מסחר היא פעולה שנוקטת הנהלת הבורסה לניירות ערך לגבי השוק כולו או לגבי מניה מסוימת:
ההנהלה מעכבת את המסחר כדי לייצב את השוק כולו או כדי לייצב נייר ערך מסוים. הבורסה ההנהלה נוקטת
בפעולה זו אם אירע אירוע מהותי או אם חברה פרסמה הודעה המצדיקה לשקול מחדש את פקודות המסחר שניתנו.
כאשר חברה מפרסמת דוח כספי או מעבירה לבורסה הודעה מהותית חלה הפסקת מסחר קצובה של 45 דקות. ב-15 הדקות הראשונות לאחר פרסום ההודעה לא ניתן להעביר הוראות.
ב-30 הדקות הבאות ניתן להעביר פקודות חדשות ולבטל או לשנות פקודות קיימות במערכת.
בתום 45 דקות המסחר נמשך מהשער החדש שנקבע לאחר הפסקת המסחר. הפסקת מסחר קצובה נועדה לתת שהות בידי המשקיעים לקבל מידע מהותי שפורסם, לנתח אותו ולהגיב בהתאם.
העברת חברה מבעלות ממשלתית לבעלות פרטית כדי להקטין את התערבות הממשלה בשוקי המוצרים והשירותים היא הפרטה.
בזק היא דוגמה לחברה שהופרטה.
הפרשה לחובות מסופקים הוא סעיף במאזן של החברה הכולל חובות של לקוחות שאינם עומדים בתשלומי האשראי שהחברה נותנת להם ואי אפשר לגבות את התשלומים האלה. חובות אלו יירשמו כהפסד רק לאחר שהוכרו כחובות אבודים - החייב הוכרז פושט רגל או החברה שלו פורקה. סעיף זה נועד להציג תמונה נכונה של סעיף החייבים בצד הנכסים השוטפים במאזן.
בהקצאה פרטית חברה מוכרת ניירות ערך למשקיע או לקבוצת משקיעים ולא מציעה אותם לציבור הרחב.
זוהי פעולה שנוקטת הנהלת הבורסה לניירות ערך לגבי מניה מסוימת - מפסיקה את המסחר בה לזמן לא קצוב
זוהי גישה המעדיפה השקעה במניות ספציפיות שנמצאו אטרקטיביות להשקעה מתוך התעלמות מהענף שבו הן נסחרות או ממצב המשק בכללותו.
זאת מתוך הערכה שבכל תנאי השוק יש מניות העשויות להניב תשואה עודפת לעומת מניות אחרות.
התחייבות חיתומית היא התחייבות לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף אם לא ירכוש אותם הציבור או לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי תשקיף כדי למכור אותם לציבור.
וול סטריט הוא הרחוב במנהטן, ניו יורק, שהוא מרכז העסקים והפיננסים של ארה``ב. זה גם משכנה של הבורסה לניירות ערך של ניו יורק NYSE
בזירת מסחר אלקטרונית המסחר מתנהל בה באמצעות מחשבים ולא באמצעות אנשים.
כך למשל בבורסת הנאסד"ק ובבורסה בתל אביב.
חברה רשומה בבורסה יכולה לגייס הון בכמה דרכים: הנפקה לציבור, הנפקה פרטית, הצעת מכר לציבור, הנפקת לעובדים, הנפקה בדרך של זכויות.
הנפקת זכויות מופנית אל כלל מחזיקי ניירות הערך של החברה (מניות, אופציות ואיגרות חוב להמרה).
חברה המעוניינת לגייס הון נוסף פונה אל ציבור מחזיקי ניירות הערך שלה ומציעה
להם לרכוש עוד ניירות ערך בתנאים שקבעה. בדומה להנפקה רגילה לציבור גם הנפקה בדרך של זכויות מחייבת את החברה המנפיקה לפרסם תשקיף ובו פרטים על: ניירות הערך המונפקים ומחירם; הכמות הנדרשת כדי לקבל יחידה מונפקת; הרכב היחידה המונפקת ומחירה; תאריכים חשובים: יום המסחר בנייר הערך EX זכויות; יום המסחר בזכויות; יום ניצול הזכויות; יום המסחר הראשון בניירות הערך החדשים.
כל מחזיק בניירות הערך של החברה (מניות, אופציות ואיגרות חוב להמרה) עד יום האקס יקבל
הודעה על כמות היחידות שזכותו לרכוש במסגרת ההנפקה ועל הסכום שעליו לשלם תמורתן.
לפני מקבל הזכויות עומדות שתי אפשרויות:
(א) לממש את הזכויות, כלומר להוסיף את הסכום הנדרש על פי התשקיף ולקבל לידיו ניירות ערך נוספים של החברה לפי הרכב היחידה המוצעת;
(ב) למכור את הזכויות בבורסה ביום המסחר היחיד שיתקיים בזכויות (לזכות יש בדרך כלל ערך כספי כיוון שהיא מאפשרת לרכוש ניירות ערך קיימים במחיר נמוך ממחירם בבורסה).
כל מי שיהיו ברשותו זכויות לאחר יום המסחר בזכויות - בין אם קיבל זאת עקב החזקה בנייר ערך של החברה ובין אם רכש את הזכויות בבורסה - יצטרך להוסיף את הסכום הנדרש ובתמורה יקבל לידיו את ניירות הערך החדשים שהונפקו. אם כל בעלי המניות ינצלו את הזכויות, לא יחול שינוי במבנה הבעלות של החברה.
זכות הצבעה היא זכותו של בעל מניות בחברה להצביע על ענייני החברה, לבחור במועצת המנהלים ולהביע דעה באירועים אחרים הנוגעים לחברה.
הזכות לדיווידנד מזכה את בעל המניות לקבל דיווידנד שעל תשלומו מכריזה החברה.
חבילת ניירות ערך היא כמות גדולה של ניירות ערך המוצעת למכירה מחוץ לבורסה.
הנפקת מניות בחבילה מורכבת ממניות, כתבי אופציה ואגרות חוב.
חבר בורסה הוא בנק או ברוקר פרטי המחובר ישירות לבורסה בתל אביב ויכול לבצע פעולות של קניה או מכירה בניירות הערך. לבורסה בתל אביב יש 26 חברים.
זוהי חברה בעלת מנוף פיננסי גדול, כלומר בעלת היקף הלוואות גדול לעומת הון הבעלים.
בחברה ציבורית מספר בעלי המניות בה אינו מוגבל. החברה רשאית להתחיל לפעול רק לאחר שקיבלה רישיון שהנפיק רשם החברות. החברה רשאית לפנות לציבור בבקשה לקנות את מניותיה שהנפיקה על פי תשקיף.
החברה חייבת לפרסם את הדוחות הכספיים שלה וכן לדווח לבורסה לניירות ערך דיווח שוטף על כל פעילות או אירוע
מהותי בטווח הזמן הקרוב ביותר בסמוך לאירוע.
חיתום הוא ערבות של חתם להצלחתה של הנפקה חדשה. אם הביקוש לרכישת המניות המוצעות קטן מהכמות המוצעת למכירה, החתם מתחייב לרכוש את הכמות העודפת.
חיתום חסר הוא מצב שבו סך ההזמנות לנייר הערך המוצע בהנפקה נמוך מהיצע ניירות הערך המוצעים למכירה.
חיתום יתר הוא מצב שבו סך ההזמנות לנייר הערך המוצע בהנפקה גבוה מהיצע ניירות הערך המוצעים למכירה.
מחלקים דיווידנד לבעלי המניות של החברה על בסיס מדיניות החברה או על בסיס חד-פעמי.
כל תשלום לבעלי המניות שאינו תשלום משכורת או תשלום סדיר אחר.
חלק המיעוט הוא החלק של בעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה.
חברה משתמשת בחשבון מפוצל לניהול תיקי השקעות עבור לקוחותיה. זהו חשבון מעבר שאליו ניתנות כל הוראות
הקנייה והמכירה של ניירות ערך. בסוף יום המסחר על מנהל התיקים למסור לבנק או לחבר הבורסה שדרכו הוא
עובד את כל רשימת הקונים והמוכרים עם הכמויות והמחירים המשוקללים של העסקאות. החשבון המפצל צריך להיות נקי
מכל נייר ערך בסוף כל יום מסחר.
חתם הוא מתווך פיננסי המסייע לחברה המנפיקה לעמוד בקריטריונים של רשות ניירות ערך והבורסה,
להגיע לפיזור הנחוץ, לרכז ולנהל את ההנפקה ולהפיץ את ניירות הערך בציבור.
טבלאות שערים מתפרסמות במדורים הכלכליים של העיתונים היומיים ומכילות מידע על נתוני שוק ניירות הערך (מניות, קרנות נאמנות, כתבי אופציות, אופציות מעו“ף, איגרות חוב, תעודות סל ועוד).
טיוטת תשקיף היא התשקיף הראשוני שטרם קיבל אישור סופי של רשות ניירות ערך.
יום שמתקיים בו מסחר בבורסה הוא יום מסחר.
הקרן מורכבת מיחידות השתתפות, וכל יחידה מקנה זכות שווה בקרן.
יחס הון הוא דרישה של מוסדות פיקוח המופנית אל מוסדות כספיים ליחס קבוע בין הונם לבין השקעה או פעילות החברה.
יחס החייבים הוא היחס שבין החייבים והשטרות לגבייה מלקוחות ובין סך המכירות השנתיות של החברה. יחס זה מודד את מדיניות האשראי של החברה.
יחס המלאי הוא היחס שבין המלאי של החברה במחירי עלות ובין עלות המכירות. יחס זה בוחן את גודלו היחסי של המלאי ביחס למכירות של החברה
יחס הרווח למכירות הוא היחס שבין הרווח הנקי של החברה ובין סך כל המכירות שלה.
יחס זה מודד את שולי הרווח של החברה ממכירותיה. ככל ששולי הרווח גבוהים יותר כך קטן הסיכוי שכל עלייה לא צפויה בהוצאות תגרום להפסדים.
יחס מהיר הוא היחס שבין הנכסים השוטפים בלי מלאי ובין ההתחייבויות השוטפות של החברה. במקרה זה הנכסים השוטפים כוללים ניירות ערך, מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות לזמן קצר וחייבים. יחס זה בודק את מידת היכולת של החברה להיחלץ ממשבר פיננסי בטווח הקצר באמצעות מימוש נכסיה השוטפים.
יחס שוטף הוא היחס שבין הנכסים השוטפים ובין ההתחייבויות השוטפות של החברה. יחס זה מודד את יכולת החברה להיחלץ ממשבר פיננסי בטווח הקצר באמצעות מימוש נכסים שוטפים.
אלה הם המדדים הבודקים את היחסים הקיימים בין נתונים המוצגים בדוחות הכספיים של חברה.
הכנסת כסף לקרן על ידי רוכשי יחידות השתתפות.
כמות צפה היא כמות המניות המוחזקות שלא על ידי בעלי עניין ולא למטרה של השקעה קבועה.
כתב אופציה מקנה זכות לרכוש מניה מסוימת במחיר קבוע מראש ולדחות חלק מהתשלום למועד מאוחר יותר.
זכות זו מוגבלת בזמן - בדרך כלל 5-2 שנים. כיום נסחרים בבורסה בתל אביב כ-70 כתבי אופציות.
פוזיציית לונג קיימת באופציות או במניות כשרוכשים נייר ערך.
אם רוכשים חוזה Call או Put ומחזיקים באופציה - זה מוגדר לונג בחוזה. אם רוכשים 1000 מניות ומחזיקים בהן בחשבון הבנק, הופכים לונג ב-1000 המניות הללו.
בהקשר אחר המונח לונג יכול לרמז גם על פוזיציית שוק שורי במניות או באופציות.
לך בעקבות הגדולים - שיטת השקעה העוקבת אחרי גורו של השקעות או פועלת על פי הכוחות המובילים בשוק.
מאזן הוא דוח רבעוני של חברות ציבוריות המרכז בצד אחד את הרכוש והנכסים של החברה ובצד האחר את ההתחייבויות וההון של החברה ליום מסוים.
מגמה היא הכיוון של שוק, מניה, סחורה או כל סוג השקעה אחר.
מדד הישרדות משמש אינדיקציה לסיכוי של חברה לשרוד או להיקלע לקשיים כלכליים ואולי לפשוט רגל.
המדד מבוסס על חמישה יחסים פיננסים המייצגים את הגורמים המשפיעים על יציבות החברה: רמת הנזילות, הרווחיות, מבנה ההון, יכולת הפירעון ויעילות ניצול הנכסים.
Morgan Stanley Capital (MSCI) International World Index
זה שלושים וחמש שנה מדדי MSCI הגלובליים משמשים מדדי ייחוס (Benchmark) של יותר מ-70% מהמשקיעים בעולם המוגדרים "מוסדיים" (Institutional Investors).
לפי פרסומי MSCI, יותר מ-3 טריליון דולר בהשקעות גלובליות נמדדים כנגד מדדים אלו.
המדדים נבנו כדי לאפשר למשקיעים מקצועיים לקבל חשיפת שוק רחבה לשווקים בעולם מתוך התחשבות בהון הצף והנפרע של כל חברה, בנתוני הסחירות והנזילות ובשווי השוק המינימלי.
חברות נכללות במדדי MSCI לפי אותו חלק משווי השוק שלהן שמוגדר כהון צף ונפרע. כך נשמרים כמה עקרונות חשובים ובראשם סחירות, ייצוג הולם, וקלות שכפול המדד (רפליקציה).
כל חברה משויכת לתת-תעשייה אחת מתוך 147 תת-תעשיות
(sub-industries), אחר כך לאחת מתוך 67 תעשיות
(Industries), אחר כך לאחת מתוך 24 קבוצות-תעשייהIndustry Groups), ולבסוף לאחד מתוך 10 סקטורים (Sectors).
המדדים נבנו כך שישקפו השקעה רחבה בכל מדינה ולכן כל מדד מדינתי נבנה מכל אחת מ-24 קבוצות התעשייה, כך שבכל קבוצה נכלל 85% משווי השוק המתואם בה. מאחר שבתוך הסקטור הפיננסי יש 4 קבוצות - תעשייה שוות - בנקים,
חברות ביטוח, חברות פיננסיות וחברות נדל“ן (אלמנט מימוני גבוה במיוחד בענף) - בכל מדד של כל מדינה נמצא 85% משווי השוק המתואם של כל קבוצת תעשייה. באופן זה כל סקטור וכל קבוצת תעשייה זוכים לייצוג הולם במדד. תוצר לוואי חיובי נוסף הוא הכללה במדד של חברות בינוניות וקטנות יחסית במונחי שווי שוק
את מדד העצמה היחסית RSI פיתח ולס ויילדר (Welles Wilder) בסוף שנות השבעים.
המדד הוא אוסילטור מומנטום (מד תאוצה). הוא קובע את היחס בין ממוצע ימי העליות במניה ובין ממוצע ימי הירידות במניה במספר בין 0 ל- 100.
הבדיקה מתבצעת על פני 14 ימי מסחר. רכישת יתר/מכירת יתר המדד מאתר נקודות קיצון שלאחריהן ייתכן שיבוא תיקון.
נקודות הקיצון על פי המדד הן 30 ו-70. אם התוצאה של המשוואה לעיל מגיעה ל-70 ויותר, האיתות הוא של רכישות יתר.
כשתוצאת המשוואה היא 30 ומטה, האיתות הוא על מכירות יתר. הצפי הוא שהמהלך שהשוק ישנה כיוון כשחוצים את המדדים לעיל.
אלה מדדים שמפרסמת הבורסה לניירות ערך, והם מסייעים למשקיעים לעקוב אחר השינויים במחירי המניות.
מדד ת“א 25
מדד ת“א - 25 הוא מדד הדגל של הבורסה, המתפרסם מאז 1992 (בתחילה תחת השם "מדד המעו“ף“). המדד כולל את 25 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה. המדד מהווה נכס בסיס לאופציות ולחוזים עתידיים שמנפיקה הבורסה.
האופציות על מדד ת“א-25 הן המכשיר הסחיר ביותר בבורסה. כמו-כן, נסחרות בבורסה תעודות סל המחקות את מדד ת“א-25, המאפשרות לציבור המשקיעים לסחור במדד בקלות ובעלות נמוכה.
תנאי הסף לכניסה למדד - על מנת שמניה תיכנס למדד ת“א 25 עליה לעמוד בכמה תנאים: השיעור המינימאלי של החזקות הציבור צריך להגיע ל- 20% לפחות, השווי המינימאלי של החזקות הציבור צריך להגיע ל-600 מיליון ש"ח והמניות חייבות להימנות על 75 המניות הסחירות ביותר בבורסה.
הרכב המדד - משקל כל מניה במדד נקבע על פי היחס בין שווי השוק שלה לבין סך שווי השוק של 25 המניות המרכיבות את המדד. במידה שמשקלה של מניה בודדת גבוה מ-9.5%, משקלה במדד ייקבע ל-9.5% והמשקל העודף יחולק באופן יחסי בין שאר המניות במדד. הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה, ביום המסחר הראשון בחודש ינואר ובחודש יולי.
מדד ת“א 75
מדד ת“א 75 הוא אחד מהמדדים המובילים של הבורסה והוא מתפרסם משנת 1999. המדד כולל את 75 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה שלא נכללו במדד ת“א 25, כלומר את מניות תל אביב 100 שלא נכללות במדד ת“א 25.
תנאי הסף לכניסה למדד - כדי שמניה תיכנס למדד ת“א
75 עליה לעמוד בכמה תנאים: השיעור המינימלי של החזקות הציבור צריך להיות 20% לפחות, השווי המינימלי של החזקות הציבור צריך להיות 150 מיליון ש“ח, והמניה חייבת להימנות עם 200 המניות הסחירות ביותר בבורסה.
הרכב המדד - משקל כל מניה במדד נקבע על פי היחס בין שווי השוק שלה ובין סך שווי השוק של 75 המניות המרכיבות את המדד. אם משקלה של מניה בודדת גבוה מ-9.5%, משקלה במדד ייקבע ל-9.5% והמשקל העודף יחולק באופן יחסי בין שאר המניות במדד. הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה - ביום המסחר הראשון בחודש ינואר ובחודש יולי.
מדד ת“א 100
מדד ת“א 100 הוא אחד המדדים המובילים של הבורסה והוא מתפרסם משנת 1992. המדד כולל את 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה הנכללות במדדים ת“א 25 ות“א 75.
תנאי הסף לכניסה למדד - לפי הכללים של מדד ת“א 25 ושל מדד ת“א 75.
הרכב המדד - משקל כל מניה במדד נקבע על פי היחס בין שווי השוק שלה ובין סך שווי השוק של 100 המניות המרכיבות את המדד. אם משקלה של מניה בודדת גבוה מ-9.5%, משקלה במדד ייקבע
ל-9.5% והמשקל העודף יחולק באופן יחסי בין שאר המניות במדד. הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה - ביום המסחר הראשון בחודש ינואר ובחודש יולי.
מדד יתר 50
מדד יתר 50 כולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, שאינן מניות ת“א 100. המדד נועד להקל על מנהלי השקעות המשקיעים במניות היתר להעריך את ביצועיהן.
תנאי הסף לכניסה למדד - תנאי הסף לכניסה למדד הם שיעור המינימלי 25%של החזקות הציבור לחברות במדד, והשווי המינימלי של החזקות הציבור הוא 60 מיליון ש"ח. המניות חייבות להימנות עם 200 המניות הסחירות ביותר בבורסה.
הרכב המדד - משקל כל מניה במדד נקבע על פי היחס בין שווי השוק שלה לבין סך שווי השוק של 50 המניות המרכיבות את המדד. אם משקלה של מניה גבוה מ-15%, משקלה במדד ייקבע ל-15% והמשקל העודף יחולק באופן יחסי בין שאר המניות במדד.
הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה - ביום המסחר הראשון בחודש ינואר ובחודש יולי.
מדד ת“א בנקים
מדד ת“א בנקים כולל את המניות של 5 הבנקים
המסחריים בעלי שווי השוק הגבוה ביותר הנכללות ברשימת מניות ת“א - 100.
מדד ת“א נדל“ן 15
מדד ת“א נדל“ן 15 מתפרסם מתחילת 2005. המדד כולל את 15 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בתחום הנדל“ן בבורסה. נכללים ענף נדל“ן ובינוי וכן חברות השקעה שמרבית הכנסותיהן נובעות מתחום הנדל“ן.
תנאי הסף לכניסה למדד - השיעור המינימלי של החזקות הציבור לחברות במדד הוא 25% והשווי המינימלי של החזקות הציבור הוא 150 מיליון ש“ח. המניות חייבות להימנות עם 200 המניות הסחירות ביותר בבורסה.
הרכב המדד - משקל כל מניה במדד נקבע על פי היחס בין שווי השוק שלה ובין סך שווי השוק של המניות המרכיבות את המדד. אם משקלה של מניה גבוה מ-15%, משקלה במדד ייקבע ל-15% והמשקל העודף יחולק באופן יחסי בין שאר המניות במדד.
הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה - ביום המסחר הראשון בחודש ינואר ובחודש יולי.
מדד ת“א פיננסים 15
מדד ת“א פיננסים 15 מתפרסם מתחילת 2005.
המדד כולל את 15 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בתחום הפיננסים: מניות הנכללות בענפים "בנקים מסחריים“, "חברות ביטוח“ ו“שירותים פיננסיים“.
תנאי הסף לכניסה למדד - השיעור המינימלי של החזקות הציבור לחברות במדד הוא 25% והשווי המינימלי של החזקות הציבור הוא 150 מיליון ש"ח. המניות חייבות להימנות עם 200 המניות הסחירות ביותר בבורסה.
הרכב המדד - משקלה של כל מניה במדד נקבע על פי היחס בין שווי השוק שלה ובין סך שווי השוק של 15 המניות המרכיבות את המדד. אם משקלה של מניה גבוה מ-15%, משקלה במדד ייקבע ל-15% והמשקל העודף יחולק באופן יחסי בין שאר המניות במדד. הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה - ביום המסחר הראשון בחודש ינואר ובחודש יולי.
מדד תל דיב 20
מדד תל דיב 20 הושק ביולי 2006 וכולל את 20 המניות בעלות תשואת הדיווידנד הגבוהה ביותר מבין מניות ת“א 100.
מדדי מניות חו“ל
מדד דאו ג‘ונס Dow Jones Averages 30
מדד מניות חו"ל כולל את 30 החברות התעשייתיות
המובילות בתחומן בארה“ב הנסחרות בבורסת ניו יורק או בבורסת נאסד“ק.
מדד Standard & Poor's ,S&P
מדד ,S&P מראה את תוצאות המסחר של 500 המניות הגדולות במדד S&P. כמו כן קיים מדד דומה של 100 המניות הגדולות, הנקרא S&P100. מדדים אלו משמשים כנכס בסיס במסחר באופציות ובחוזים עתידיים. בדרך כלל מדד הדאו ג‘ונס זוכה למרב תשומת הלב, אך מדד ה S&P500- חשוב יותר למשקיע. קרנות נאמנות אינדקס העוקבות אחר מדד S&P500 מחזיקות במאות מיליארדי דולרים, ואלפי מנהלי קרנות ויועצים פיננסים משווים את ביצועיהם לעומת המדד.
מדד נאסד“ק Nasdaq Composite Index
מדד נאסד“ק מייצג את כל המניות הנסחרות בבורסת נאסד“ק וכולל בעיקר מניות של חברות היי-טק. הפופולריות הרבה שזכו להמניות הטכנולוגיה בעשור האחרון חשפה את המדד לאור הזרקורים והפכה אותו לאחד המדדים המובילים בעולם. מדד נאסד“ק 100 כולל את 100 המניות הגדולות והפעילות בבורסת נאסד“ק שאינן מניות של גופים פיננסיים.
מדד ראסל 2000
מדד ראסל כולל את 2000 המניות בעלות שווי השוק הקטן ביותר הנכללות במדד ראסל 3000 הנסחרות בבורסה בארה“ב.
מדד אירוסטוקס 50 50 Eurostoxx
מדד אירוסטוקס 50 כולל את 50 החברות הגדולות ביותר בקרב המדינות המרכיבות את גוש האירו.
מדד פוטצי FTSE 100 100
מדד פוטצי 100 כולל את 100 המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר הנסחרות בבורסה של לונדון (LSE).
מדד קאק CAC 40 40 cac) Coatation assiste-e en continu)
מדד קאק 40 כולל 40 מניות של חברות מקומיות וזרות בעלות שווי שוק צף ורמת הסחירות הגבוהה ביותר בבורסת האירונקסט בפריז. זהו מדד מרכזי המשמש נכס בסיס לאופציות וחוזים עתידיים הנסחרים בבורסת האירונקסט בפריז.
משקל המניות במדד נקבע אחת לרבעון.
מדד ניקיי 225
מדד ניקיי 225 כולל את 225 החברות הנסחרות והפעילות ביותר בבורסת טוקיו.
מודל תיק השוק הוא מודל לתמחור ניירות ערך הקובע כי התשואה הצפויה לנייר ערך היא פונקציה ליניארית חיובית של רגישות ניירות הערך לשינויים בתשואת תיק השוק.
המועדים שבהם איגרות חוב נפדות בערכן הנקוב.
מחיר אַסק הוא השער שבו עושה השוק מציע ללקוחות למכור להם ניירות ערך. זהו שער הקניה אצל הלקוח.
מחיר בּיד הוא השער שבו מציע עושה השוק ללקוחות לקנות מהם ניירות ערך. זהו שער המכירה אצל הלקוח.
מחיר ההון המשוקלל הוא הממוצע המשוקלל של עלות ההון.
זהו שער היוון שמשלב את עלויות ההון של כל סוגי התחייבויות ההון של החברה.
מחיר ההון עשוי לכלול את עלויות הון הבעלים או ההון העצמי, הון זר או אג“ח וכל התחייבות הון אחרת.
הממוצע המשוקלל של עלות ההון הוא מדד הכולל בשער היוון יחיד את כל התשואות הדרושות לטיפול בהתחייבויות ההון של החברה.
תעודת סל נסחרת בבורסה כנייר ערך לכל דבר, ויש לה מחיר הוגן המשקף את התחייבותה לעקוב אחר המדד באופן מלא.
המחיר ההוגן משקלל את מחיר המדד בכל רגע נתון וכן את עמלת הניהול שגובה מנהל התעודה.
חברת תעודות סל מחשבת עבור לקוחותיה את המחיר ההוגן של התעודה מדי יום ומפרסמת את הנתון באתר האינטרנט של החברה ובגיליון הבורסה. הנתון המתפרסם נקרא מקדם המרה, ובהכפלתו במחיר המדד שאחריו עוקבת התעודה אפשר לדעת מה שווייה ההוגן של התעודה.
מחיר יחידה (של קרן נאמנות)
מחיר יחידה הוא המחיר שלפיו רוכשים קרן נאמנות בזמן מבצע בלי שיעור הוספה.
מחיר היחידה מחושב כך:
(שווי נכסי הקרן + ההוצאות הכרוכות ברכישת הנכסים - שווי התחייבויות הקרן)
-----------------------------------------------
(מספר היחידות הכולל באותו היום)
מחיר יעד הוא המחיר שקבע אנליסט לשערה של מניה בעוד תקופה מסוימת. בדרך כלל התקופה היא 12 חודשים.
בעבודתו האנליסט מעריך את שווייה של החברה, ובחילוק השווי במספר המניות נקבע מחיר היעד
מחיר פדיון הוא המחיר שלפיו יחושב הסכום שיקבל המשקיע בעד כל יחידת השתתפות שהוא מחזיק בקרן הנאמנות.
מחיר פדיון מחושב כך:
(שווי נכסי הקרן - הוצאות הכרוכות במכירת הנכסים - שווי התחייבויות הקרן)
-----------------------------------------------
(מספר היחידות הכולל באותו היום)
מחיר הרכישה הוא המחיר שבו המשקיע קונה יחידת השתתפות בקרן. מחיר הרכישה מחושב כך: ( 1 + שיעור הוספה מדורג) כפול מחיר היחידה.
מידע פנים הוא מידע מוקדם בדבר התפתחויות עסקיות צפויות בחברה ובשליטה בה אשר עשויות להשפיע על מחיר השוק של המניה (לחיוב ולשלילה).
הפעולה מוגדרת כלא חוקית במיוחד אם איש מרכזי בחברה משתמש במידע הפנים.
מכירה בחסר היא מכירה של נייר ערך או נכס כלשהו שבזמן המכירה אינו נמצא בידי המוכר.
המוכר מקבל את הנכס או את נייר הערך כהלוואה ומתחייב לקנות אותו בשוק שבו הוא נסחר במועד מאוחר יותר.
המוכר הוא משקיע המאמין כי מחיר הנכס או נייר הערך ירד, והרווח שלו נובע ממכירתו בשער גבוה וקנייתו בשער נמוך.
בבורסה בתל-אביב אפשר למכור בחסר מניות, תעודות סל, אג“חים ומק“מים. מכירה בחסר היא פעולת השקעה בסדר הפוך: המכירה מקדימה את הרכישה. במכירה בחסר המשקיע מרוויח כאשר מחיר נייר הערך יורד ומפסיד כאשר מחירו עולה.
מכירה כפויה היא הזכות של חברה המציעה הצעת רכש למניות ולפחות 95% ממחזיקי מניות החברה נענו להצעה.
זכותה של החברה לאלץ את בעלי המניות המתנגדים למכור לה את מניותיהם בחברה בתנאים זהים לתנאי הצעת הרכש.
מכפיל הון הוא היחס בין שווי השוק של החברה ובין ההון העצמי שלה.
מכפיל הכנסות הוא שוויי השוק של חברה חלקי סך ההכנסות מתחומי העיסוק העיקריים שלה.
מדד זה משמש בעיקר להערכת חברות שאי אפשר לקבוע להן מכפיל רווח עקב הפסדים או עקב עיוות בשיעור הרווח בגלל הכנסות חד-פעמיות שאינן נובעות מתחומי העיסוק העיקריים של החברה.
מכפיל רווח הוא שווי השוק של החברה חלקי הרווח הנקי של החברה או מחיר מניה חלקי הרווח למניה.
משמעות המכפיל היא שבתוך כמה שנים יצטבר הרווח הנקי למחיר הכולל של מניות החברה או שבתוך כמה שנים יחזיר רוכש המניה את השקעתו בחברה בקצב הצמיחה הקבוע של החברה.
המכפיל משמש כלי חשוב בהערכת שווי חברות ובהשוואת רמות מחירים של מניות.
כל משתתף מקבל את הסחורה בדיוק בשער או בריבית שנקב בהם במכרז. זאת בתנאי שהשער שנקב שווה לשער
שנקבע במכרז או גבוה ממנו, והריבית נמוכה מהריבית שנקבעה במכרז או שווה לה.
כל משתתף מקבל את הסחורה בהתאם לשער או לתשואת הסגירה של המכרז (לפי שלוש השיטות לעיל).
משתתף שהזמין במחיר גבוה משער הסגירה מקבל את מלוא הזמנתו. משתתף שהזמין במחיר שער הסגירה - ייתכן שיקבל ביצוע חלקי.
מק"מ הוא מכשיר מוניטרי שקלי (שאינו צמוד למדד) שבנק ישראל מנפיק לתקופה של עד שנה.
הנפקת מק“מ משמשת בדרך כלל את בנק ישראל לשליטה בכמות הכסף במשק (רמת הנזילות) וכן לשליטה בשער הריבית לטווח קצר במשק. ההנפקה מתבצעת אחת לחודש, בימי ג‘, ואפשר לרכוש מק"מים במכרז של בנק ישראל או ישירות במסחר בבורסה.
מק“מ הוא סוג של אג“ח שאינו נושא ריבית ובסוף התקופה נפדה (zero cupon bond) בשער של 100. התשואה למשקיע שקנה אותו בהנפקה ומחזיק בו עד הפדיון נובעת מכך שהמק“מ מונפק בדיסקאונט, כלומר בשער נמוך מהשער שבו הוא נפדה. המק“מ יכול לשמש תחליף לפיקדון שקלי קצר (פק“מ) בבנק
כאשר המניה יורדת וחוצה את קו התמיכה, עוד ועוד משקיעים מצטרפים וקונים אותה בציפייה שמחירה ינסוק. ואולם, כאשר המחירים יורדים אל מתחת לרמת התמיכה, הם מוכרים את המניה או מוכרים אותה בחסר, ואז המחירים חוזרים אל מעל לרמת התמיכה ומשאירים את הדובים מחוץ לשוק.
מלכודת נזילות היא מצב שבו המשקיעים לא יצליחו לממש את ניירות הערך שברשותם, מכיוון שלא יימצאו להם קונים.
כאשר המשקיעים רואים שהמניה עולה וחוצה את קו ההתנגדות, עוד ועוד משקיעים מצטרפים וקונים אותה בציפייה שמחירה ינסוק.
ואז חלה מלכודת שוורים - המחירים מתחילים לרדת וחוזרים אל מתחת לקו ההתנגדות, והשוורים נשארים עם מניות שמחיריהן יקרים.
ממוצע נע הוא אחד האינדיקטורים הפשוטים והחזקים הקיימים בניתוח טכני.
הממוצע מסמל את המכנה המשותף של המחיר שאותו רואים כל המשקיעים. כשהמחיר נמצא מעל הממוצע או מתחתיו - יש בכך אינדיקציה על הימצאו מעל לציפיות של רוב המשקיעים או מתחת להן.
בטווח הארוך יש נטייה של המחיר לחזור אל הממוצע שלו. ממוצעים מחושבים לתקופות ארוכות כגון 200 יום או קצרות כגון 5 או 10 ימים.
ככל שהממוצע קצר יותר כך הוא מגיב טוב יותר ומהר יותר לשינויי המגמה במחירים.
חציית קו המחיר משמשת למנתח הטכני איתות לקנייה או למכירה.
מנגנון ההמרה מאפשר למחזיק בתעודת הסל להמיר מדי יום ביומו את התעודה שברשותו למניות המרכיבות את המדד שאחריו עוקבת התעודה או לשוויין הכספי לפי מחירי סוף היום.
לדוגמה: המרת תעודת סל ת“א 100 מאפשרת למשקיע לקבל את 100 מניות המדד על פי משקלן המדויק ומחירן בסוף יום המסחר. לעומת זאת בתעודת סל העוקבת אחר מדדים זרים אפשר להמיר את התעודה לשווי הכספי של המניות הכלולות במדד. מנגנון ההמרה מבטיח מעקב תמידי אחר נכס הבסיס שאחריו התעודה עוקבת.
מניה היא תעודה המציגה שיעור בעלות והשתתפות בהחלטות לגבי חברה.
תעודה זו מעניקה למחזיק בה זכות לחלק ברווחים של החברה וכן זכות להשתתף ולהצביע באספה הכללית של בעלי המניות בחברה.
במקרה של פירוק החברה זכאים בעלי המניות להשתתף בחלוקת הנכסים שיישארו לאחר פרעון חובות החברה.
מניות הגנה הן מניות של תעשיות מסוימות, כדוגמת תעשיית השירותים, התרופות, הבריאות והמזון - שהן בעלות ביקושים יציבים גם בעתות של שפל בשוק ההון.
לכן משקיעים נוהגים לעתים לכלול אותן בתיק, וכך לקבל הגנה נגד הפסדים כבדים בשאר המניות. בשנת 2008, שנת המשבר הכלכלי,
רשמו מניית מקדונלדס ומניית וולמארט עליות שערים לעומת מדד S&P500 שרשם ירידת שערים.
הסיבה לכך היא ששתי החברות האלה נתפסו בעיני הצרכנים כחברות שמוצריהן זולים ממוצרים דומים אחרים.
בגלל המשבר הכללי צרכנים הפסיקו לאכול במסעדות יוקרה ועברו לרשת שבה מחיר המזון זול יותר. כמו כן הצרכנים ריכזו את קניותיהם ברשת הנחשבת לזולה יותר משאר הרשתות הקמעונאיות.
מניות הטבה הן מניות חדשות שמחולקות לבעלי המניות הקיימים בלי כל תמורה מצדם.
החלוקה מתבצעת על פי שיעור האחזקה של כל אחד מבעלי המניות. חלוקה זו משנה את מספר המניות שבידי כל אחד מבעלי המניות, אך לא את שיעור האחזקה בחברה שבבעלותו.
מניות מחזוריות הן מניות של חברות שפורחות בזמנים טובים וסובלות כאשר הכלכלה בשפל.
לדוגמה, ענף המלונאות רושם הפסדים בתקופות שפל, כיוון שאנשים נוטים לקצץ בהוצאות פנאי ובילוי.
חברות הנהנות מרווחיות גבוהה ומתמשכת נוהגות לשתף את בעלי המניות ברווחיותן על ידי חלוקת דיווידנד בשיעור קבוע.
חברות עם היסטוריה של תשלום דיווידנד בעקביות נקראות לפעמים חברות הכנסה.
אלה 25 המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
שעריהן של מניות ערך נוטים להיות נמוכים יותר מערכן הכלכלי, בדרך כלל על רקע בעיות פיננסיות או ניהוליות.
המוצרים או השירותים של חברות הערך מתומחרים בחסר, או שהענף שבו הן נסחרות איננו מושך משקיעים.
מניות צמיחה הן מניות של חברות שיש להן פוטנציאל להעלות את ערכן במשך הזמן.
את הרווחים שלהן החברות משקיעות בביסוס העסק. משקיעים רוכשים את מניות החברות בערך המניה באמונה שהחברה תפתח טכנולוגיה חדשנית אשר תבוא לידי ביטוי בערך המניה העתידי.
ואכן, כשהטכנולוגיה החדשנית מתקבלת, המניה מתגמלת את המשקיעים בהצפת ערך ובעליית שער.
אלו מניות המקנות שליטה בחברה, למשל מניות הנהלה, מניות מייסדים, מניות הכרעה.
כמקובל בבורסות רבות בעולם גם בבורסה בתל אביב מתקיימת הפסקת מסחר כאשר יש תנודות חריגות בשערי המדדים.
כאשר יש תנודה יומית של ± 8% במדד ת“א 25 מפעילים מנתק זרם ומתקיימת הפסקת מסחר קצובה במניות, בניירות הערך ההמירים ובנגזרים. אם לאחר הפסקת המסחר הקצובה שוב מגיעה התנודה ל-8%, לא מקיימים עוד הפסקת מסחר קצובה באותו יום.
בתנודה של ±12% במדד ת“א 25 המסחר במניות, בניירות ערך המירים ובנגזרים מופסק עד תום יום המסחר. עם הפעלת מנתק הזרם רשאי מנכ“ל הבורסה להפסיק באותה עת גם את המסחר בניירות ערך אחרים הנסחרים בבורסה.
זהו מס על רווחים הנובעים ממימוש נכסים במחיר גבוה יותר מהמחיר שבו נרכשו.
מסחר מחוץ לבורסה הוא מסחר בניירות ערך מחוץ למהלך המסחר הרגיל ומחוץ לכותלי הבורסה לניירות ערך. עסקאות כאלה חייבות בדיווח לבורסה על ידי חבר הבורסה שביצע אותן.
משקיע מוסדי הוא ארגון או מוסד שיש לו מקורות כספיים גדולים של עצמו או של לקוחותיו: בנקים וחברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות נאמנות, מוסדות חינוך ועוד.
נאמן הקרן הוא חברה המחזיקה את נכסי הקרן ומפקחת על מנהל הקרן. על פי חוק חברה לנאמנות חייבת לקבל את אישור יו“ר הרשות לניירות ערך, ותקופת הכהונה של נאמן הקרן חייבת להיות כמוגדר בחוק השקעות משותפות בנאמנות.
באמצעות חשבון נוסטרו חבר בורסה מבצע פעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך עבור עצמו. בחשבון זה הוא לא יכול לבצע פעולות עבור לקוחותיו, והוא חייב בדיווח נפרד לבורסה על חשבון זה.
ניירות ערך הם תעודות המונפקות בסדרות על ידי חברה, אגודה שיתופית או תאגיד כלשהו.
תעודות אלו מקנות זכות בבעלות על חברות וזכות השתתפות בהצבעה בהן (מניות) או תביעה מהחברות (אגרות חוב) או זכות לרכוש ניירות ערך תמורת סכום כסף מסוים (אופציות).
ניירות ערך שמנפיקה הממשלה אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כזאת.
ניתוח טכני הוא תאוריה לחיזוי ולפירוש של מחירי ניירות ערך.
תאוריה זו מתבססת על ההנחות כי תופעות המתרחשות בשוק חוזרות על עצמן וכי אפשר לחזות את העתיד על פי תנודות העבר.
התאוריה גורסת גם שמחיר נייר ערך נקבע על פי כוחות השוק (הביקוש וההיצע) וכי התיאור הגרפי
של נייר הערך מגלם בתוכו את כל הנתונים הכלכליים והפיננסיים.
AAA - איגרת חוב ברמת הסיכון הנמוכה ביותר. לחברה יש יכולת מעולה לפרוע את תשלומי הקרן והריבית.
AA - לחברה יש יכולת טובה מאוד לפרוע את תשלומי הקרן והריבית. A - לחברה יכולת טובה לפרוע את תשלומי הקרן והריבית. BBB - לחברה יש יכולת סבירה לפרוע את תשלומי הקרן והריבית. BB - יכולת החברה לפרוע את תשלומי הקרן והריבית אינה גבוהה. B - יכולת החברה לפרוע את תשלומי הקרן והריבית נמוכה. CCC - יש סבירות גבוהה שהחברה לא תעמוד בפירעון תשלומי הקרן והריבית. CC - החברה לא תעמוד בפירעון הקרן והריבית בסבירות גבוהה מאוד.
C - החברה חדלה לפרוע את תשלום הקרן והריבית.
רוב הגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות בארץ ובעולם משקיעים על פי דירוג אשראי. מנהלי ההשקעות קובעים את רמת הסיכון של האג“ח ונעזרים בדירוג האשראי כדי לבחור את ההשקעות המתאימות. גופים מוסדיים ירכשו אג“ח בדרגת השקעה BBB ומעלה. מנהלי השקעות בקרנות נאמנות וקופות גמל לא ירכשו ניירות ערך בעלי דירוג נמוך מ-BBB.
הסימון של המניה בבורסה נקרא סימבול (וגם טיקר).
ספליט הוא פיצול הון המניות של חברה ליחידות קטנות יותר.
ספוקלציה היא השקעה המבוצעת לטווח הקצר בסיכון גבוה כדי לגרוף רווחים מידיים.
עושה שוק הוא גוף מקצועי המחויב לתת לניירות הערך שבהם הוא פועל ציטוטים של כמות, מרווח והיקף פעילות.
תפקידם של עושי השוק לספק נזילות ולהגביר את רמת הסחירות בניירות הערך.
בבורסת תל אביב פועלים עושי שוק בלמעלה מ-400 ניירות ערך (מניות ואג“חים).
עושי שוק פועלים גם באג“חים של ממשלת ישראל.
עמלת הפצה היא הסכום שמשלמים מנהלי הקרנות למפיצים כדוגמת בנקים.
עסקה מחוץ לבורסה היא מפגש בין קונה למוכר בנוגע לניירות ערך שלא במסגרת המסחר הרגיל בבורסה לניירות ערך בתל אביב. אמנם העסקה נסלקת בבורסה באמצעות חבר בורסה, אך אינה עוברת דרך המסחר השוטף. מחיר נייר הערך והכמות המוצעת למכירה או לקנייה נקבעים בין הקונה למוכר באמצעות מתווך או בלי תיווך.
במצב זה המשקיעים לטווח ארוך מוכנים להשקיע בתשואות נמוכות יותר מהמשקיעים לטווח הקצר, כיוון שהם מאמינים שהריבית תהיה נמוכה יותר בעתיד עקב האטה בצמיחה הכלכלית. מבחינתם מוטב לקבל תשואה מעט נמוכה יותר אך מובטחת לטווח ארוך.
כאשר ציפיות המשקיעים הן לצמיחה נורמאלית בכלכלה – בלי שינויים ניכרים בשיעור האינפלציה או בכמות הכסף במשק - עקום התשואה עולה משמאל לימין. משקיעים המסכנים את כספם לטווחי זמן ארוכים מצפים לקבל תגמול גבוה בצורת תשואה גבוהה - יותר ממשקיעים המסכנים את כספם לטווחי זמן קצרים יותר.
לפני שעקום מתהפך הוא הופך לשטוח, כלומר התשואה של הטווח הארוך שווה לתשואה של הטווח הקצר.
כאשר עקום התשואה עולה משמאל לימין בצורה תלולה, ציפיות המשקיעים הן שהכלכלה תצמח במהירות בעתיד ותיתכן עלייה עתידית בריבית המוניטארית, מה שיגרום לעלייה בתשואות על אגרות החוב.
בדרך כלל איגרות חוב שמועד פדיונן קצר נושאות תשואה נמוכה מאיגרות חוב שמועד פדיונן ארוך, משום שההשקעה בהן כרוכה בסיכון נמוך יותר. על פי התאוריה, ככל שנועלים את הכסף לפרקי זמן ארוכים יותר, התשואה צריכה להיות גבוהה יותר בגלל הסיכון ההולך וגדל. זאת משום שקשה לאמוד היום את מה שיתרחש בעוד עשר שנים ואת ההשפעה של מה שיתרחש על איגרות החוב. עקום תשואה נורמלי עולה משמאל לימין, משום שככל שהטווח לפדיון גדל התשואה אמורה לעלות. לפעמים העקום מתפתל לצורות אחרות מוכרות כפונקציה של אירועים בכלכלה
הוצאת הכסף על ידי מחזיקי יחידות ההשתתפות של הקרן.
פיזור ההשקעה בנכסים מפחית את הסיכון הכרוך בה. הסיכון של תיק השקעות אינו זהה לממוצע הסיכונים של ניירות הערך שבתיק.
הסיבה לכך היא הפחתת הסיכון באמצעות הפיזור. ככל שהמתאם בין התשואות של הנכסים בתיק קטן יותר – כך תהיה גדולה יותר הקטנת הסיכון, יחסית לממוצע של סיכון הנכסים הבודדים.
בשנות החמישים פיתח הארי מרקוביץ מודל מפורט לפי מאפיינים של סיכון ותשואה על האופן שמנהלי השקעות מחליטים באילו נכסים להחזיק.
מרקוביץ הראה כי המחזיקים בניירות ערך של חברות דורשים תשואות גבוהות יותר כאשר הסיכון (הנמדד כסטיית התקן של התשואה) גבוה יותר, אבל הראה גם כי הקשר החיובי שנוצר בין התשואה לבין סטיית התקן של התשואה יהיה נכון רק עבור כל התיק ולא עבור הנכסים הבודדים שבו. הסיבה לכך היא שחלק מסטיית התקן
של הנכסים הבודדים מסולקת באמצעות הפיזור - כאשר הם כלולים בתיק עם נכסים אחרים
פקודת שער המוגשת לבורסה עם התניה. הפקודה משוחררת לביצוע רק כאשר ההתניה מתקיימת.
פקודות מתקדמות מאפשרות את הרחבת הפקודה הרגילה, כך שניתן להגדיל את פרק הזמן שבו היא מתקיימת ואת תוקפה ולהוסיף אפשרויות הגנה בדרכים שונות.
פקודה עם הגבלת שער שרק חלק מהכמות בה גלוי בספר הפקודות. לפיכך, הפקודה מוגשת לביצוע עם 3 כמויות: כמות כוללת, כמות ראשונה להצגה וכמות נוספת מיועדת להצגה.
שלב טרום הפתיחה:
פקודה המוגשת בהגבלת שער, החל משער הבסיס ועד לגבול תנודה של 35% ± במניות, או 6% ± באג"ח ומק"מ, לפי הענין.
שלב המסחר הרציף:
פקודה המוגשת בהגבלת שער. במידה שהפקודה לא מופגשת מיד עם פקודה נגדית בספר או שהיא מופגשת רק חלקית, נרשמת הפקודה או חלקה שלא הופגש, בספר הפקודות.
פקודת בצע "הכל או כלום" (fill or kill) פקודת "שער" לביצוע מלא ומיידי. פקודה שלא מתבצעת במלואה מייד - מבוטלת ואינה נרשמת בספר הפקודות.
בצע באופן מיידי או בטל את ההוראה (immediate or cancel). פקודת "שער" לביצוע מיידי, אף אם חלקי בלבד. פקודה או החלק ממנה שלא מבוצע מייד - מבוטלת ואינה נרשמת בספר הפקודות.
מטרתה של פתיחה אנגלית לסייע באיזון הפקודות המוגשות בשלב טרום הפתיחה בשיטת המסחר רצף, ובהקטנת
האפשרות להשפיע על המדדים. מנגנון זה יאריך את שלב טרום הפתיחה בכמה דקות אם יוגשו לבורסה
פקודות המגדילות את השינוי הצפוי במדד ת“א 25 במסחר הפתיחה ביותר מ-2.5%.
סכום הריבית הנקובה באיגרת החוב שהמשקיע מקבל במועד תשלום הריבית. כאשר הריבית משולמת יותר מפעם בשנה אפשר לומר שהמשקיע מקבל כמה קופונים בשנה.
דוגמה: הריבית הנקובה על איגרת חוב היא 7% לשנה. הריבית מחולקת פעמיים בשנה. המשקיע יקבל שני קופונים על סך 3.5 ש"ח על כל 100 ש"ח השקעה.
קרן המשלמת בעצמה את המס בעבור בעלי יחידות ההשתתפות.
כאשר המשקיע מוכר את יחידות ההשתתפות בקרן הוא פטור מתשלום מס.
החיסרון של קרן חייבת הוא אי היכולת לקזז את ההפסדים או הרווחים מהשקעה אחרת בניירות ערך.
קרן מחלקת את הרווחים הנצברים בתשלום אחד או בכמה תשלומים קבועים, למשל בכל חודש. מטרת הקרן היא לספק הכנסה על בסיס קבוע. הרבה משקיעים שמרנים ופנסיונרים משקיעים בקרנות מסוג זה בגלל הדיווידנד שהן מחלקות. בדרך כלל קרנות מסוג זה בוחרות בהשקעות שמשלמות ריבית או דיווידנד. ככל שהריבית או הדיווידנד שמקבלת הקרן גבוהים יותר, כך הקרן יכולה לשלם דיווידנד גבוה יותר למחזיקי יחידות ההשתתפות.
קרן נאמנות אג“חית משקיעה לפחות 50% מנכסיה באיגרות חוב לסוגיהן.
קרן נאמנות מנייתית מתחייבת להשקיע לפחות 50% מנכסיה במניות.
קרן נאמנות סגורה מנפיקה מספר מוגבל של יחידות השתתפות בתקופה מוגבלת. כאשר התמלאה מכסת היחידות או הסתיימה התקופה על פי התשקיף, הקרן אינה רשאית להנפיק יחידות חדשות. עם זאת, על פי התשקיף מנהל הקרן רשאי להגדיל את מספר היחידות המונפקות במסגרת הקרן הסגורה.
קרן נאמנות סקטוריאלית משקיעה ומתמחה בסקטור מסוים, כגון נדל“ן, נפט או טכנולוגיה.
בקרן נאמנות פתוחה בכל עת אפשר לפדות ולרכוש יחידות השתתפות.
קרן הפטורה מתשלום מס. בקרן מסוג זה חובת המס חלה על המשקיע. כאשר המשקיע מוכר את יחידות ההשתתפות בקרן הוא משלם מס רווח הון.
אפשר לקזז את רווח ההון או את הפסדי ההון מהקרן כנגד רווח או הפסד מהשקעה אחרת בניירות ערך.
קרן נאמנות היא כלי השקעה שמטרתו השקעה משותפת של הרבה יחידים וחברות בניירות
ערך והפקת רווחים משותפת באופן שכל משקיע מקבל את חלקו ברווחים או בהפסדים על פי חלקו היחסי בקרן.
כל אחד מהמשקיעים קונה יחידות השתתפות בקרן לפי שער קנייה
שמתפרסם בכל יום או מוכר יחידות השתתפות בקרן לפי שער פדיון שמתפרסם בכל יום.
הקרנות המתמחות באפיקי השקעה כגון מניות, אג“ח, מט“ח, שקלים. בכל אפיק יש קבוצות משנה. למשל, באפיק המנייתי יש קרנות המתמחות במניות מדד ת“א5, מדד ת“א 100, מדד היתר, מניות היי-טק, מניות הנסחרות בחו“ל, מניות של חברות מבסיס גאוגרפי מסוים כגון אסיה או דרום אמריקה או מניות של חברות עם בסיס ענפי מסוים כגון נדל“ן או פיננסים. כך גם באשר לקרנות נאמנות המתמחות באג“ח, במט“ח או בשקלים.
קרן נאמנות היא קרן להשקעה משותפת בניירות ערך. הקרן מנוהלת במטרה להפיק במשותף רווחים מניירות הערך שבהם היא משקיעה ומכל עסקה הנעשית בניירות הערך בהתאם
לתשקיף הקרן ולהסכם הנאמנות שלה.
משקיעים גדולים וקטנים מתקשים ליישם בפועל רמה טובה של פיזור בתיק ההשקעות. הקושי של המשקיעים הקטנים נובע משתי סיבות עיקריות: סכום השקעה קטן יחסית אינו מאפשר פיזור גדול עקב מחסום העמלות הגורמות לעלות גבוהה של פיזור כזה; חסר יחסי בידע מקצועי ובמערכות מידע מתאימות המתעדכנות בזמן אמת.
יתרונות השקעה בקרנות נאמנות
מבחינת ציבור המשקיעים קרנות הנאמנות הן אמצעי נוח לפיזור ההשקעה. באמצעות ריכוז ההון של משתתפים רבים מצליחה הקרן להגיע לפיזור רב של השקעותיה מתוך ניצול האמצעים
העומדים לרשותה המאפשרים לה ליישם את הפיזור בעלות נמוכה יחסית.
להשקעה באמצעות קרנות הנאמנות גם יתרונות הבאים לידי ביטוי באפשרות כניסה ויציאה מאפיקי ההשקעה בכל סכום ובכל יום שמתקיים מסחר בבורסה (גמישות), ובניהול מקצועי ורציף המתבטא בכוח אדם מיומן בתחומי המחקר הכלכלי והביצוע.
חסרונות ההשקעה בקרנות נאמנות
להשקעה באמצעות קרנות נאמנות יש חסרונות אחדים, והבולט בהם הוא אי יכולתה של הקרן לשלוט תמיד בעיתוי הקניה והמכירה של ניירות הערך. הסיבה היא שני אילוצים:חוסר שליטה על עיתוי הגיוסים של הקרן או הפדיונות מהקרן; תשקיף הקרן. האילוצים האלה גוררים בדרך כלל
פעולה עם מגמת השוק, גם אם הפעולה אינה תואמת את המחשבה הכלכלית של מנהל הקרן.
קרן נאמנות מגייסת כספים מהציבור באמצעות פרסום תשקיף. מי שרוצה להצטרף לקרן רוכש יחידות השתתפות. הקרן משקיעה בניירות ערך לפי מדיניות התשקיף, שעליה מחליטים מנהל הקרן וועדת ההשקעות של הקרן שבדרך כלל משתתפים בה גם מומחים חיצוניים. השקעה בקרן נאמנות עדיפה בעיני רוב הציבור על פני השקעה ישירה בנכסים עצמם בשל התדמית הסולידית של קרן נאמנות והאמונה שקרן נאמנות מנוהלת בידי מומחים ועם האצבע על הדופק וגמישה לשינויים בתיק על פי השינויים בשוק ההון.
רשות ניירות ערך הוקמה על פי חוק ניירות ערך בשנת 1968, ותפקידה הוא שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך כפי שנקבע בחוק.
במסגרת תפקידה הרשות מטפלת בתחומים האלה:
מתן היתר לפרסום תשקיפים שעל פיהם התאגידים מציעים ניירות ערך לציבור, הסדרת הפעילות של ענף קרנות הנאמנות ופיקוח עליו, מעקב אחר הדוחות השוטפים של החברות הבורסאיות, מעקב אחר דיווחים שוטפים של קרנות נאמנות ואחר מפרטים של הצעות רכש, פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, רישוי מנהלי תיקים ויועצי השקעות, פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול, בעבירות הרישוי, עריכת חקירות, המוסד לתקינה בחשבונאות.
שווי שוק הוא שוויה הכספי של חברה הנקבע על פי תנאי השוק, כלומר השווי שלפיו השוק מתמחר את החברה. שווי השוק מחושב בהכפלת מספר המניות בשער המניה.
שוק דובי מאופיין בתקופה ממושכת של ירידות שערים והיקפי מסחר נמוכים. שאגת האזהרה של הדובים אינה תואמת לרעם דהירת השוורים: מאמרים רבים מלמדים איך לבחור מניות עולות, אבל כמעט אין מאמרים על הימנעות מהשקעה במניות יורדות. הסיבה: הצלחה מושכת יותר מכישלון. רוב המשקיעים הם אופטימיסטים: הם מעדיפים לקרוא על מחירים ולא על מחירים יורדים. בדרך כלל השוורים מגיעים לזמן רב, ואז שוכחים איך נראים הדובים. הדובים הם אפוא הורסי החגיגות בעולם ההשקעות. הבעיה היא שהם חלק טבעי מתמונת הנוף של שוק ההון, והם נוהגים להופיע לאחר 6-4 שנות גאות. יש סיכויי גבוה מאוד שלא תהיו מוכנים לבואם. אתם תיבהלו ותרוצו, תנסו להילחם אך תשותקו ותהססו. אף אחת מהפעולות הללו לא תשמור לכם על ההשקעה. דובים הם משקיעים המצפים לירידות במחירי המניות,כלומר הם פסימיים לגבי השוק.
שוורים הם משקיעים המצפים לעליות שערים במניות, כלומר הם אופטימיים לגבי השוק.
כאשר ידם של הפסימיסטים על העליונה, יש בשוק יותר מוכרים מקונים, המחירים נופלים וכאשר התהליך ממושך השוק דובי.
כמה תלולות צריכות להיות הירידות כדי שהשוק יוגדר דובי? התשובה הרגילה היא שמדדי המניות צריכים ליפול נפילה מתמשכת ביותר מ-20% מהשיא האחרון. ירידה הנמשכת כמה שבועות לא נחשבת ירידה מתמשכת.
כשהירידות הן רק במניות מסוימות או בסקטורים מסוימים - הדבר לא נחשב לשוק דובי, כי מניות או ענפים אחרים עדיין נסחרים במגמה חיובית.
למען הדיוק: ירידה של 10% בשני ימי מסחר עשויה ליצור תחושה של שוק דובי, אולם טכנית זהו רק תיקון, ואם הוא מגיע לאחר עליות שערים ממושכות בשוק שורי, מדובר בתופעה חיובית ובריאה. לעומת זאת אין שום דבר בריא בשוק דובי, כאשר הירידות תלולות ומתמשכות ומפתיעות את המשקיעים לאחר שנים של עליות.
שוק מפותח הוא שוק של מדינות המערב (מדינות העולם הראשון) כמו ארה“ב, קנדה, מערב אירופה, בריטניה, סקנדינביה ויפן.
השוק המשני הוא בעצם הבורסה לניירות ערך. זה השוק שנסחרים בו ניירות הערך לאחר הנפקתם בשוק הראשוני. השוק המשני מוסיף לניירות הערך שהונפקו אלמנטים של נזילות וסחירות.
מדובר בהשקעה בשוק במדינות בעלות צמיחה גבוהה כדוגמת מדינות במזרח אסיה ודרום אמריקה. השווקים המתעוררים הבולטים ביותר מכונים BRIC: ברזיל, רוסיה, הודו וסין. משנות ה-2000 המוקדמות רשמו מדינות אלו שיעורי צמיחה גבוהים ביותר בתמ“ג והגיעו לרמות של 10% בשנה. כך סין בתקופת העיור והאולימפיאדה, ברזיל בתקופת מחירי הסחורות והנפט הגבוהים, הודו בתקופת הצמיחה המואצת והמעבר מהכפר לעיר, רוסיה בתקופת נסיקת מחיר הנפט לרמה של 140 דולר לחבית (שנת 2008).
שוק ראשוני הוא שוק ההנפקות. זה השוק שמונפקים בו ניירות ערך חדשים. שוק זה מאפשר לחברות ולממשלה לגיוס כספים מהציבור.
שוק שורי מאופיין בתקופה ממושכת של עליות שערים והיקפי מסחר גדולים.
שוק תעודות הסל בישראל החל לפעול במרץ 2001 עם כניסתה של תעודת הסל תאל“י 25 על מדד המעו“ף.
בשנת 2003 התווספו לשוק תעודות סל של כמה גופי השקעה מתוך צמצום במרווחים ובעלויות.
כיום יש בשוק תעודות הסל מעל 500 תעודות, ומחזורי המסחר היומיים בו נושקים ל-300 מיליון ש"ח.
נוסף על המדדים על הבורסה הישראלית חלק מחברות תעודות הסל מנפיקות גם תעודות על מדדים כלל עולמיים ואף על מדדים סקטוריאליים.
הביקוש לתעודות מסוג זה, הנסחרות ככל נייר ערך בבורסה של תל אביב, נובע בעיקר מטעמי נוחות:
חיסכון בעמלות המרת מטבע, שכן התעודות נסחרות בשקלים.
גישור על הפרשי שעות - אפשרות לסחור בשווקים שזמני המסחר שלהם אינם
תואמים לזמני המסחר בבורסה הישראלית (בעיקר ארה“ב והמזרח הרחוק).
משתמשים בתעודות סל בחסר להגנה על תיקי השקעות - גידור כנגד חולשת שוק המניות והקטנת סיכוני השקעה למי שצופה ירידה של שוק המניות.
שיעור ההוספה הוא תשלום המתווסף למחיר היחידה בעת רכישת היחידות או מנוכה ממחיר הפדיון במועד הפדיון.
שיעור ההוספה מפורסם בתשקיף. יש קרנות ללא שיעור הוספה ויש קרנות בעלות שיעור הוספה קבוע או מדורג הנקבע לפי גודל ההשקעה. ההוספה אינה נכללת בנכסי הקרן ומועברת.
במצב של שוק יעיל מחירי המניות משקפים באופן מלא את כל המידע הרלוונטי לגביהן בכל רגע נתון. המידע הרלוונטי כולל את כל המידע שהובא לידיעת הציבור: מידע על חלוקת דיווידנדים, רווחים, מיזוגים ורכישות, חילופי הנהלה וכיוצא בזה. על פי התאוריה אי אפשר לחזות את מחירי המניות בעתיד ואי אפשר לרשום תשואה עודפת באופן עקבי. הרעיון הוא שבעידן של זרימת מידע באופן חופשי השווקים הפיננסיים מספקים מידע רב בכל רגע נתון, ולהמוני המשקיעים יש גישה למידע העדכני ביותר. המשקיעים נמצאים בתחרות מתמדת כדי להגיע למידע מוקדם ככל האפשר, לנתח אותו במהירות ולנקוט בפעולה כדי להקדים את האחרים.
ההנחות מאחורי התאוריה:
תעודות סל אלו עוקבות אחר מדד מניות בחו“ל אך לא מושפעות מהפרשי שער המטבע הזר.
משקיע המבקש להיחשף למדד מניות בחו“ל - למשל S&P500 - עשוי להרוויח מעליית המדד, אולם הרווח יקוזז בגלל התחזקות השקל מול הדולר - כלומר ערכו של הדולר ירד.
כדי למנוע קיזוז של הרווח בגלל התחזקות המטבע המקומי, אפשר להשקיע בתעודת סל המנטרלת חשיפה מטבעית.
נוסף על תעודות השורט הרגילות יש בשוק תעודות שורט ממונפות.
תעודות אלו מאפשרות להגדיל את החשיפה ההופכית למדד מסוים בשיעור גבוה משיעור השינוי במדד.
המנוף מציין בכמה אחוזים ישתנה מחיר התעודה בעקבות שינוי של אחוז אחד במחיר נכס הבסיס (המדד).
תעודות סל (ETF)
Exchange-Traded Funds
תעודות סל הוא מכשיר השקעה העוקב אחר מדד מסוים של ניירות ערך ונותן תשואה זהה לתשואת המדד. שוק תעודות הסל החל בשנת 1993 בארה“ב, אז הונפקה התעודה הראשונה. עד סוף שנות התשעים הונפקו בארה“ב ובקנדה עוד כ-30 תעודות סל. בשנת 2000 התפשט שוק תעודות הסל והגיע לאירופה ולאסיה. כיום יש בעולם כ-1,600 תעודות סל על מדדים, סחורות,
מטבעות, סקטורים ועוד. בשנת 2009 נאמד השוק העולמי של תעודות הסל ב-300 מיליארד דולר. בארה“ב נאמד השוק ב-200 מיליארד דולר, שהם % 65 מסך השוק העולמי. שוק תעודות הסל באירופה נאמד ב-40 מיליארד דולר והיתרה בשאר העולם. באופן הבסיסי ביותר אפשר לחלק את תעודות הסל המונפקות בעולם לשני סוגים עיקריים:
את הסוג שמנפיק גוף פרטי קל להבין, שהרי מדובר בגוף המנפיק תעודות סל כדי לייצר הכנסות ורווחים. הבורסות שמנפיקות תעודות סל עושות זאת משני מניעים עיקריים:
הגברת הסחירות במדד; יוקרה ופרסום. הנפקת תעודת סל על מדד היא מעין תעודת כבוד למדד ולבורסה שהמדד נסחר בה.
כיצד תפסו התעודות מקום כה חשוב בשוקי ההון?
אחת המגמות העיקריות בשוקי ההון בחו“ל בשנים האחרונות -וכך גם בשוקי ההון בארץ - היא הפיכתן של תעודות הסל לכלי השקעה מרכזי בידי המשקיעים. במקרים רבים תעודות הסל מחליפות כלי השקעה כגון קרנות נאמנות אינדקס, רכישת נכס הבסיס ורכישת חוזים עתידיים. הסיבה לכך היא יתרונות ההשקעה בתעודות הסל:
חיסכון בזמן למשקיע מוסדי – בעזרת תעודות הסל המשקיעים המוסדיים יכולים לנייד את השקעותיהם במהירות וביעילות בין האפיקים. הזמן הנחסך מאפשר להם להשקיע עוד זמן במחקר ובניתוח.
תעודת סל בחסר (שורט) היא מכשיר פיננסי המתנהג כסוג של תעודת סל העוקבת אחר מדד ניירות ערך כלשהו בכיוון הנגדי.
ירידה במדד שהתעודה משקיעה בו מעלה את ערך התעודה, ולהפך. תעודת סל בחסר מאפשרת למשקיע להרוויח כשהמדד יורד.
תעודת סל זו עוקבת אחר מטבע (דולר, אירו, ליש“ט) והיא תחליף לקניית המטבע.
התשואה לפדיון היא התשואה השנתית המצטברת שתתקבל על איגרת חוב במקרה שהאיגרת תוחזק עד למועד פירעונה.
תשואת דיווידנד היא היחס שבין שיעור הדיווידנד במזומן למניה לבין מחיר המניה בשוק. יחס זה מבוטא באחוזים.
חברה הרוצה להנפיק את מניותיה בבורסה צריכה להכין תשקיף להנפקה. על החברה לדאוג לגילוי נאות בתשקיף: התשקיף חייב לכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע הסביר השוקל לרכוש ניירות ערך המוצעים על פיו.
בתשקיף יוצגו הפרטים האלה: הדוחות הכספיים של החברה המנפיקה, הדוחות הכספיים של החברות הבנות שלה ושל החברות הקשורות אליה, תיאור החברה ופעילותה, תיאור ניירות הערך המונפקים, דיווח על מבנה ההון של החברה לפני ואחרי ההנפקה, רשימת נכסי החברה, פרטים בדבר הסכם החתמות אם קיים. על כריכת התשקיף יירשמו גורמי הסיכון העיקריים לפעילות החברה, עסקאות עם בעלי עניין ואזהרות אחרות.
בתשקיף מופיעה אסטרטגיית ההשקעה של הקרן.
תפקידו ליצור שקיפות למשקיעים