אודות חוק איסור הלבנת הון

מהו חוק איסור הלבנת הון?

ראשיתו של חוק איסור הלבנת הון בתאריך 17 באוגוסט 2000, זאת כחלק מהמלחמה בהלבנת הון ומניעת פעולות, שמקורן בפעילות עבריינית. הצו לאיסור הלבנת הון, החל על התאגידים הבנקאיים, פורסם בינואר 2001 ונכנס לתוקפו בתאריך 17 בפברואר 2002.

מהי הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?

ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר.
הרשויות הנלחמות בפשיעה בארצות רבות (ארצות הברית וקנדה, בריטניה, מדינות אירופה, אוסטרליה יפן ומדינות נוספות) הגיעו למסקנה כי חסימת האפשרות שעבריינים "ילבינו" ו"יטהרו" את כספם, היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, בעבריינות סמים ובפשע המאורגן לסוגיו.
כדי להצליח בכך הסכימו המדינות כי נחוצים סטנדרטים בינלאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף פעולה בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים. ישראל הצטרפה באורח מלא למאבק, וזאת בהמשך לצעדים שננקטו על ידי הבנקים ביוזמת בנק ישראל.

מה אומר החוק הישראלי - "חוק איסור הלבנת הון"?

עיקרו של החוק קובע איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה פלילית, במטרה להסתיר את מקורו ואת זהות בעליו. מי שעושה פעולה של הלבנת הון עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים שנקבעו בחוק.
בחוק קיימת רשימת עבירות ובכללן:

רשימת העבירות לעניין איסור הלבנת הון

• סחר סמים
• סחר בלתי חוקי בנשק
• עבירות מרמה
• עבירות זנות
• עבירות הימורים
• עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים ועוד
• מספר עבירות מס חמורות, בהתקיים תנאים מסוימים כמפורט בתוספת הראשונה בחוק

כדי להלחם בניסיונות הלבנת הון באמצעות המערכת הפיננסית, החוק מחייב נותני שירותים פיננסיים והבנקים בכלל זה, לקבל ולאמת פרטי זיהוי ממי שמבקש לפתוח חשבון בנק, או לבצע עסקות באמצעות הבנק, ומחייב את הבנקים לדווח על עסקות מסוימות אל מאגר המידע ברשות לאיסור הלבנת הון שהוקמה למטרה זו במשרד המשפטים.

מידע נוסף תוכלו למצוא באתר בנק ישראל ובאתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

המידע הנמסר כאן הוא לצורכי הסברה בלבד ואין להסתמך עליו לצורך קביעת חובות וזכויות משפטיות

איסור הלבנת הון- דרכי פעולה

מהן דרכי הפעולה?

הבנקים נדרשים לקבל ממי שמבקש לפתוח חשבון, או לבצע פעולה בחשבון או לשנות בעלות בחשבון (או לבצע פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של לקוח) שורה של פרטים, אשר מרביתם נדרשו עוד לפני חקיקת החוק (שם, מספר זהות, דרכון, מען, נהנים אחרים בחשבון, מיופי כוח בחשבון).

גם על הלקוחות להצהיר האם החשבון נפתח עבורם או עבור אדם אחר, כדי לדעת מי הנהנה האמיתי בחשבון. בחשבונות הנפתחים עבור תאגידים נדרשים הלקוחות למסור גם את שמות בעלי השליטה בתאגיד.

הדיווחים על עסקות שבנקים נדרשים להעביר אל הרשות לאיסור הלבנת הון, הם משני סוגים:

דיווח לפי גודל פעולה

דיווח אוטומטי, ללא שיקול דעת של הבנק, על עסקות מסוגים מסוימים שערכן הוא מעל סכום שנקבע. לא מדובר בעסקות שיש לגביהן חשש כי הן קשורות להלבנת הון, ואולם, לאור ניסיון שהצטבר במדינות אחרות החליט המחוקק כי ראוי שייבחנו על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון.

להלן מספר דוגמאות:

• הפקדה או משיכה של מזומנים, במט"י או במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 ש"ח ומעלה, בין אם הפעולה נעשית בחשבון של לקוח ובין אם לאו (בפעולות מול מדינות בסיכון בסכום שווה ערך ל-5,000 ש"ח ומעלה).
• החלפה או המרה של שטרות ומעות, במטבע ישראלי או במטבע זר, בסכום שווה ערך ל-50,000 ש"ח ומעלה.
• העברה מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל, באמצעות חשבון בנק, בסכום שווה ערך למיליון שקל ומעלה, אלא אם קיים תיעוד כי מדובר בעסקת יבוא או יצוא של סחורות (בפעולות מול מדינות בסיכון בסכום שווה ערך ל-5,000 ש"ח ומעלה, גם אם קיים תיעוד כי מדובר בעסקת יבוא / יצוא טובין).

דיווח על פעולות בלתי רגילות

הבנקים נדרשים לדווח לרשות על פעולות נוספות של לקוחות אשר נראות לבנק כבלתי רגילות, לאור המידע המצוי בידו. כלומר, חורגות מדפוסי הפעילות הרגילים בחשבון.

להלן מספר דוגמאות:

• שימוש תכוף בכספת ע"י מספר רב של אנשים ללא סיבה נראית לעין.
• פעילות בחשבון הנראית כי היא נועדה לעקוף את חובת הדיווח לפי גודל פעולה, כמו סדרה של הפקדות/משיכות בסכומים נמוכים במקצת ממה שנקבע בחובת הדיווח.
• לבנק נראה כי בעל החשבון מנהל את החשבון בעבור מישהו אחר, בלי שהצהיר על כך.
• פעילות שהיקפה יוצא דופן או מהווה שינוי משמעותי ביתרות שבחשבון, ללא סיבות נראות לעין.

קבלת החלטה לדווח על עסקה כ"בלתי רגילה" אינה דבר של מה בכך, ונעשית על ידי גורמים מוסמכים לכך בבנק. החוק מחייב את הבנק למנות אחראי על ביצוע דרישות החוק, אשר בין שאר תפקידיו לגבש את נהלי הבדיקה והבירור כדי להחליט האם נחוץ לדווח (דיווח על פעולות בלתי רגילות) על פעולה מסוימת.

טופס הצהרה בדבר נהנה

חוק איסור הלבנת הון מטיל על הבנקים, בין השאר, את החובה לקבל הצהרה מכל בעלי החשבון (יחידים ותאגידים) אם הם מנהלים את החשבון בעבור עצמם או בעבור אחרים (נהנה / נהנים*).
כדי לקיים את הוראת החוק יש למלא את הטופס "הצהרה בדבר נהנה" ולחתום עליו בחתימת מקור. תאגידים נדרשים גם להצהיר מי בעלי השליטה** בהם, אם קיימים, לפרטם ולציין את פרטי הזיהוי שלהם.

שימו לב:

• מידע הנמסר כאן הוא לצורכי הסברה בלבד ואין להסתמך עליו לצורך קביעת חובות וזכויות משפטיות.

• "נהנה" (*) לעניין החוק לאיסור הלבנת הון, הינו אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין.

• בעל שליטה(**) כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000: היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד: אמצעי שליטה בתאגיד - כל אחד מאלה:

  • זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר.

  • זכות למנות דירקטורים של תאגיד או את מנהלו הכללי.