שכר ברוטו, נטו ומה שביניהם: כך השכר הפנסיוני משפיע על העתיד הכלכלי

מדי חודש, רובנו מסתכלים על שני מספרים עיקריים בתלוש השכר: הברוטו – הסכום המלא שהרווחנו, והנטו – מה שנכנס לחשבון הבנק. אבל מה אם היינו אומרים שיש מספר שלישי, נסתר לעיתים, שהוא אולי החשוב ביותר לעתיד הכלכלי?

המספר הזה הוא השכר הפנסיוני, המכונה גם “השכר המבוטח”. הוא לא תמיד מופיע בכותרות הראשיות של התלוש, אבל הפער בינו לבין שכר הברוטו הוא סיפור שחשוב להכיר. זהו סיפור על כסף “שקוף” שעלול להתפספס, ועל ההשפעה הדרמטית שיש לו על החיים.

שלושת השחקנים במגרש השכר

כדי להבין את התמונה המלאה, הכירו את שלושת השחקנים במגרש השכר:
1. שכר ברוטו: סך כל ההכנסה “על הנייר”, הכולל את שכר הבסיס ולרוב גם תוספות כמו שעות נוספות או בונוסים.
2. שכר נטו: הסכום הסופי שנכנס לחשבון הבנק, אחרי כל הניכויים.
3. שכר פנסיוני (מבוטח): “המנוע” של העתיד הכלכלי. זהו החלק מהשכר שעליו מתבצעות בפועל ההפקדות לפנסיה והכיסויים הביטוחיים. לעיתים קרובות, המנוע הזה קטן מכפי שנדמה, וכולל רק את שכר הבסיס ולא את כל רכיבי השכר.

המחיר הכפול: פגיעה בעתיד וסיכון בהווה

כאשר השכר הפנסיוני נמוך מהברוטו, מתנהלת התמודדות בשתי חזזית במקביל:

• החזית הראשונה – העתיד הכלכלי: בגיל פרישה, איכות החיים תלויה באופן ישיר בקצבה החודשית. אם חלק מהשכר אינו מבוטח, ההפקדות החודשיות נמוכות יותר. לאורך עשרות שנות עבודה, פער זה מצטבר לסכום משמעותי שיכול להשפיע על גובה הקצבה.

• החזית השנייה – רשת הביטחון בהווה: במקרה של אובדן כושר עבודה או הצורך בקצבת שארים, הכיסויים הביטוחיים מחושבים אך ורק לפי השכר הפנסיוני. ככל שהוא נמוך מהשכר האמיתי, נוצר פער בין ההכנסה המוכרת לבין הפיצוי שיתקבל ברגע האמת.

בואו נדבר במספרים: כמה זה עולה בפועל?

בדיקה ממחישה את גודל הפער. ניקח לדוגמה שכיר או שכירה המרוויחים 15,000 ₪ ברוטו בחודש (12,000 ₪ שכר בסיס ועוד 3,000 ₪ בגין שעות נוספות).

•    במצב נפוץ: רק שכר הבסיס (12,000 ₪) מבוטח לפנסיה.
•    במצב מיטבי: כל השכר (15,000 ₪) מבוטח לפנסיה.

ההבדלים מתבטאים בנתונים הבאים:

•    הפקדה חודשית לפנסיה נמוכה ב-625 ₪.
•    פיצוי חודשי במקרה של אובדן כושר עבודה נמוך ב-2,250 ₪.
•    קצבת שארים במקרה פטירה נמוכה ב-3,000 ₪ בחודש.

טבלת השוואה: השפעת השכר הפנסיוני

בטווח הארוך, הפער החודשי בהפקדה מצטבר לאורך שנים לסכומים ניכרים המשפיעים ישירות על היקף החיסכון שנצבר לקראת פרישה. אותו פער חודשי של 625 ₪ בהפקדה לפנסיה הופך, לאורך 32 שנות עבודה ובתשואה ממוצעת, לסכום בלתי נתפס של כ-725,500 ₪ שלא נחסכו. כן, קראתם נכון. כמעט שלושת רבעי מיליון שקלים שיכלו להבטיח עתיד כלכלי רגוע יותר. אם נתרגם את סכום העתק הזה לקצבת פנסיה חודשית, מדובר בהפסד של כ-3,628 ₪ בכל חודש, לכל החיים. זהו הכסף שיחסר בקניות בסופר, בחופשה שתיאלצו לוותר עליה, או בעזרה שתרצו לתת לילדים ולנכדים.

השליטה בידיים שלכם: מה עושים עכשיו?

הכרת הנתונים היא הצעד הראשון לניהול פיננסי מושכל. כדאי לפתוח את תלוש השכר האחרון, לאתר את שורת “השכר ברוטו” ולהשוות אותה לשורת “השכר הקובע לפנסיה”. במידה ויש פער, ניתן לבחון את הנושא מול מחלקת משאבי אנוש אצל המעסיק כדי לבדוק אפשרות להגדלת השכר המבוטח. כמו כן, ניתן לבחון חלופות עצמאיות לחיסכון או להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך לקבלת תמונת מצב מותאמת אישית. 

מבט מעמיק על תלוש השכר מאפשר להכיר את הנתונים לעומק ולקבל החלטות מושכלות יותר לעתיד הכלכלי. רוצים לדעת האם כל השכר שלכם מבוטח ומה צפויה להיות הקצבה שלכם? בדיוק בשביל זה פיתחנו את Smart Future - השירות הדיגיטלי החדשני שלנו שעושה סדר בכל החסכונות והביטוחים הפנסיונים שלכם במקום אחד. היכנסו לאפליקציה שלנו וקחו את בחזרה את השליטה על העתיד הכלכלי שלכם.

חשוב לדעת:

• המידע המופיע בכתבה זו ובאתר בנק דיסקונט (להלן: “האתר”) הינו כללי ומטרתו העשרה והרחבת ידע בלבד. אין לראות באמור בכתבה זו משום ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או כל ייעוץ אחר, ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ אישי המותאם לצרכיו, נתוניו ומטרותיו הייחודיים של כל אדם. בנק דיסקונט אינו יועץ מס. כל החלטה המתקבלת על בסיס המידע המוצג בכתבה זו הינה באחריותו הבלעדית של המשתמש. מומלץ לפנות לייעוץ פנסיוני מקצועי / או יועץ מס, בהתאם לצורך.