מידע כללי

איסור הלבנת הון- דרכי פעולה

מהן דרכי הפעולה?

הבנקים נדרשים לקבל ממי שמבקש לפתוח חשבון, או לבצע פעולה בחשבון או לשנות בעלות בחשבון (או לבצע פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של לקוח) שורה של פרטים, אשר מרביתם נדרשו עוד לפני חקיקת החוק (שם, מספר זהות, דרכון, מען, נהנים אחרים בחשבון, מיופי כוח בחשבון).

גם על הלקוחות להצהיר האם החשבון נפתח עבורם או עבור אדם אחר, כדי לדעת מי הנהנה האמיתי בחשבון. בחשבונות הנפתחים עבור תאגידים נדרשים הלקוחות למסור גם את שמות בעלי השליטה בתאגיד.

הדיווחים על עסקות שבנקים נדרשים להעביר אל הרשות לאיסור הלבנת הון, הם משני סוגים:
 

דיווח לפי גודל פעולה

דיווח אוטומטי, ללא שיקול דעת של הבנק, על עסקות מסוגים מסוימים שערכן הוא מעל סכום שנקבע. לא מדובר בעסקות שיש לגביהן חשש כי הן קשורות להלבנת הון, ואולם, לאור ניסיון שהצטבר במדינות אחרות החליט המחוקק כי ראוי שייבחנו על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון.

 

להלן מספר דוגמאות:

  • הפקדה או משיכה של מזומנים, במט"י או במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 ש"ח ומעלה, בין אם הפעולה נעשית בחשבון של לקוח ובין אם לאו (בפעולות מול מדינות בסיכון בסכום שווה ערך ל-5,000 ש"ח ומעלה).

  • החלפה או המרה של שטרות ומעות, במטבע ישראלי או במטבע זר, בסכום שווה ערך ל-50,000 ש"ח ומעלה.

  • העברה מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל, באמצעות חשבון בנק, בסכום שווה ערך למיליון שקל ומעלה, אלא אם קיים תיעוד כי מדובר בעסקת יבוא או יצוא של סחורות (בפעולות מול מדינות בסיכון בסכום שווה ערך ל-5,000 ש"ח ומעלה, גם אם קיים תיעוד כי מדובר בעסקת יבוא / יצוא טובין).

 

דיווח על פעולות בלתי רגילות

הבנקים נדרשים לדווח לרשות על פעולות נוספות של לקוחות אשר נראות לבנק כבלתי רגילות, לאור המידע המצוי בידו. כלומר, חורגות מדפוסי הפעילות הרגילים בחשבון.

להלן מספר דוגמאות:

  • משיכה של כספים ניירות ערך סמוך למועד הפקדתם, שלא במסגרת מהלך עסקים רגיל וללא סיבה נראית לעין.

  • שימוש תכוף בכספת ע"י מספר רב של אנשים ללא סיבה נראית לעין.

  • פעילות בחשבון הנראית כי היא נועדה לעקוף את חובת הדיווח לפי גודל פעולה, כמו סדרה של הפקדות/משיכות בסכומים נמוכים במקצת ממה שנקבע בחובת הדיווח.

  • לבנק נראה כי בעל החשבון מנהל את החשבון בעבור מישהו אחר, בלי שהצהיר על כך.

  • פעילות שהיקפה יוצא דופן או מהווה שינוי משמעותי ביתרות שבחשבון, ללא סיבות נראות לעין.

 

קבלת החלטה לדווח על עסקה כ"בלתי רגילה" אינה דבר של מה בכך, ונעשית על ידי גורמים מוסמכים לכך בבנק. החוק מחייב את הבנק למנות אחראי על ביצוע דרישות החוק, אשר בין שאר תפקידיו לגבש את נהלי הבדיקה והבירור כדי להחליט האם נחוץ לדווח (דיווח על פעולות בלתי רגילות) על פעולה מסוימת.

 

טופס הצהרה בדבר נהנה

חוק איסור הלבנת הון מטיל על הבנקים, בין השאר, את החובה לקבל הצהרה מכל בעלי החשבון (יחידים ותאגידים) אם הם מנהלים את החשבון בעבור עצמם או בעבור אחרים (נהנה / נהנים*).
כדי לקיים את הוראת החוק יש למלא את הטופס "הצהרה בדבר נהנה" ולחתום עליו בחתימת מקור. תאגידים נדרשים גם להצהיר מי בעלי השליטה** בהם, אם קיימים, לפרטם ולציין את פרטי הזיהוי שלהם.

 

שימו לב:

  • מידע הנמסר כאן הוא לצורכי הסברה בלבד ואין להסתמך עליו לצורך קביעת חובות וזכויות משפטיות.
  • "נהנה" (*) לעניין החוק לאיסור הלבנת הון, הינו אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין.
  • בעל שליטה (**) כהגדרתו בחוק ניירות ערך תשכ"ח - 1968: היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד: אמצעי שליטה בתאגיד - כל אחד מאלה:
  • זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר.
  • זכות למנות דירקטורים של תאגיד או את מנהלו הכללי.